בתאריך 24.05.2021 העבירה וועדת הכלכלה בכנסת תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק) ("התיקון"). מטרת תיקון זה הוא הפחתת העומס הרגולטורי בהסדרת הרישוי של מרבית שירותי התקשורת בישראל, הפחתת חסמי הכניסה לשוק, והוזלה במחירי שירותי תקשורת שונים.
חוק התקשורת בנוסחו המקורי כיום קובע כי כלי האסדרה המרכזי בחוק הוא הרישיונות – רישיון למתן שירותי בזק ורישיון לשידורים (שידורי טלפוניה, רדיו-טלפון נייד (רט"ן), תשתית אינטרנט, שידורי טלוויזיה בכבלים, שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין ועוד). התיקון משנה את מנגנון האסדרה הקיים למתן שירותי תקשורת, ומציב אינטרסים ציבוריים שונים שיש להגן עליהם, העומדים בבסיס הצורך לשינוי החקיקה הקיימת. בין האינטרסים השונים העומדים בבסיס התיקון לחוק ניתן למצוא כי שירותי תקשורת הינם שירותים חיוניים שהסדרתם, היקפם וטיבם הם בעלי חשיבות מרכזית לציבור ולכלכלת המדינה. שנית, אסדרה בעניין נדרשת למניעת היווצרות כוח שוק בתחום התקשורת ולהתמודדות עימו כל עוד קיים או בלתי נמנע, וכן עידוד התחרות בשוק. שלישית, חלק משירותי הבזק ניתנים תוך שימוש במשאבים חסרים, לכן הקצאתם וניהול השימוש בהם מחייבת אסדרה. רביעית, קיים צורך באסדרה לצורך קידום אינטרסים חברתיים כדוגמת מתן שירות שוויוני. ולבסוף, שירותי התקשורת ניתנים בדרך כלל מרחוק, באופן מתמשך ותוך פערי מידע, ולכן יש לפעול להסדרת שירותים אלו אשר יקדמו הגנה על קהל הצרכנים.
על פי המוצע בתיקון לחוק, ברירת המחדל להסדרת מתן שירותי תקשורת בישראל תהיה באמצעות רישום במרשם שינהל המנהל הכללי של משרד התקשורת, באופן מהיר ופשוט ולאחר בדיקה של תנאי סף מינימליים בלבד. על הרשומים במרשם יחולו תנאים שייקבעו בהיתר הכללי (General Authorization). ההיתר יאפשר לכל גורם המעוניין לתת שירות בזק, לדעת מראש מהם התנאים לפעילותו ולבחור להכפיף עצמו לתנאים אלו, ולבקש להירשם במרשם. בצורה זו יוכל שר התקשורת, מקום שהדבר נדרש, לתת הוראות מנהל פרטניות שיחולו על גוף מסוים הרשום במרשם. היתר כללי זה מכונה רישוי במסלול הירוק, במסגרתו יינתן היתר תוך 10 ימי עבודה במקום ההליך הקיים היום שעלול להיגרר למשך מספר חודשים.
לצורך אסדרה ופירוט התנאים לקבלת היתר כללי ורישום במרשם, יקבע שר התקשורת תקנות אופרטיביות הקובעות מראש תנאים ברורים ומפורטים שיחולו באופן אחיד על נותני השירות. תקנות אלה הן ההיתר הכללי למתן שירותי בזק. בהקשר זה יובהר כי ההיתר הכללי עשוי לכלול הוראות הנוגעות לכלל הרשומים במרשם או לחלק מהם המספקים שירותי בזק. בנוסף במסגרת התקנות יוסמך שר התקשורת להסדיר את אופן הפעלת שיקול הדעת להגבלת השימוש בהיתר כללי, ולמנות ועדה שתייעץ בנוגע לחובה לשימוש בהיתר כללי וקביעת נהלי הגשת בקשות בנושא ובחינתן.
על אף השימוש במסלול הירוק כמסלול ברירת המחדל להסדרת השימוש בשירותי בזק, התיקון לחוק מאפשר קבלת רישיון פרטני כתנאי למתן שירותי בזק שלהם חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה הדוקה יותר – כגון אסדרה שמטרתה קידום התחרות בהתקיים מפעיל בעל כוח שוק מהותי, או כאשר מדובר בשירות שניתן על בסיס משאב ציבורי חסר (למשל תדרים אלקטרומגנטטים – תדרי רדיו או אלחוט).
בנוסף, במסגרת הרפורמה שקובע התיקון, מתוך 175 בעלי רישיונות כיום, 75 יקבלו פטור לקבלת היתר לפעילויותיהם במסגרת צמצום ההגדרה של "שירותי בזק" ו"מיתקני בזק" הכפופים לחוק. התיקון קובע מחדש מהו שירות בזק, הן על פי טיבו ואופן הצעתו לציבור, והן על בסיס זיקתו לרשת הבזק שבאמצעותה הוא מסופק לציבור. לכן שירותי בזק יכללו אחד מבין שלושת השירותים הבאים לבד – שיחות טלפוניה, שירותי גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים. פעולות בזק שאין בהן משום מתן שירות לציבור לא יהיו כפופות לחוק, ולכן יקבלו פטור לצורך ביצוען.
תיקון החוק מסיט את מרכז הכובד של פעילויות הפיקוח והאכיפה מבחינה מראש באמצעות מתן רישיונות (ex-ante), לאכיפה בדיעבד (ex-post) של הוראות ההיתר הכללי החלות על הרשומים במרשם. לצורך כך, בעלי ההיתר הכללי ידרשו בהגשת דוחות תקופתיים בנוגע לפעילותם והידוק הפיקוח בדיעבד.
בנוסף לאמור לעיל, תיקון חשוב נוסף אותו החוק מסדיר הינו תיקונו של סעיף 30א לחוק – הידוע בכינויו חוק הספאם. חוק הספאם קובע איסור על שליחת הודעה ובה "דבר פרסומת" לנמען שלא נתן הסכמתו לקבלת הודעות מסוג זה. האיסור תחת סעיף החוק הישן אסר בין היתר על משלוח מסרונים או הודעות SMS, ביצוע שיחות ספאם, שליחת דואר זבל בפקס ועוד. התיקון לסעיף 30א קובע הסדר לעניין
שיגור פרסומות באמצעות מתקני בזק. לפי התיקון יש לתקן את האמור בסעיף בהתאם להצעות לשינוי האסדרה ולהגדרת שירותי ומתקני בזק הדורשים היתר. לפיכך, מסרונים שעשויים להישלח באמצעות מגוון רשתות בזק ולא באמצעות רשתות בזק ציבוריות דווקא, לא ייחשבו עוד כ"שירות בזק", והאיסור בחוק לא יחול עליהם. בנוסף, מוצע לשנות את ההגדרה של "מפרסם" כך שיוחרגו מההגדרה מפרסמים המשגרים דבר פרסומת לצורך הכוונת פעולות של רשת בזק (קרי, אלו המפרסמים הכוונת שירותי בזק עצמם ולא פרסומות כלליות בתחומים שונים). בעקבות הצמצום בהגדרת "שירותי בזק" "ומתקני בזק", והשינוי בהגדרת "מפרסם", יחריג התיקון המוצע גורמים מסוימים המשגרים הודעות פרסומת באמצעות הודעות SMS מהאיסורים הקבועים בחוק.
התיקון לחוק מבוסס על ה- Directive (EU) 2018/1972 of the European Parliament ("הדירקטיבה האירופאית"), אשר נקבעה בשנת 2002 ועודכנה בשנת 2018. הדירקטיבה הביאה לשינוי תפיסתי בשיטות הרגולטוריות באירופה, ובהתאם לנוסחה העדכני יש לשאוף לשימוש בכלי ההיתר הכללי, ולצמצם למינימום הנדרש את חובת הרישוי הפרטני ולהעניק רישיונות ספציפיים רק במקרה של חלוקת משאבים במחסור. תיקון החוק שואב את השראתו מהדירקטיבה האירופאית, תוך התאמת החקיקה למציאות הישראלית ולמאפיינים הייחודיים של שוק התקשורת המקומי, בכך שהוא מאפשר שימוש נרחב בהיתר הכללי כברירת המחדל למתן שירותי בזק.
יצוין כי התיקון לחוק יכנס לתוקפו ב- 2.10.2022, ועד תאריך זה על שר התקשורת להתקין את התקנות אשר יהוו את המסגרת הכללית למתן ההיתר הכללי וניהול המרשם. שר התקשורת מוסמך, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את תאריך כניסת התיקון לתוקף לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
תכליתו של עדכון זה להציג חידושים בחוק התקשורת ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה קונקרטי. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.
צוות APM לרגולציה ולטכנולוגיה.
