לכבוד יום האישה הבינלאומי שבו אנו מציינים את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק, אנו שמחים לשתף אתכם בעדכונים רלוונטיים ובעדכוני פסיקה נוספים בתחום דיני העבודה, כמפורט להלן:
יום האישה הבינלאומי
- ב- 8 במרץ מצוין בעולם יום האישה הבינלאומי, אשר שם לו כמטרה לציין את המאבק למען זכויות נשים וקידומן.
- יום האישה הבינלאומי הוא יום עבודה רגיל, אך עובדת שתהיה מעוניינת לנצל את יום החופשה במועד זה, לא תידרש לקבל את אישור המעסיק בגין כך, כל עוד היא תודיע על כך למעסיקה, לפחות 30 יום מראש.
- מאז ראשית המאבק על זכויות הנשים נעשתה כברת דרך בהשוואת המצב החוקי של נשים לזה של גברים ובכלל זאת ביחס לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, אשר תוקן בשנים האחרונות.
- נזכיר כי עובדות ועובדים שמועסקים באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה .הזכאות היא לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך (עבודה מקבילה מבחינת כישורים, מאמץ אחריות וכיו"ב).
- החובה לשוויון חלה גם על כל גמול אחר שמעסיק נותן לעובד או עבורו בקשר לעבודתו. כלומר, כל תוספת, טובת הנאה, מענק, תנאים נלווים וכל תגמול בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, גם אם אינם שכר עבודה.
- בית הדין לעבודה קבע כי אסור למעסיק לקבוע שכר שונה לעובד ולעובדת שמבצעים את אותה העבודה, גם אם העובדת ביקשה לעצמה במהלך המשא ומתן שכר נמוך יותר מהשכר שדרש העובד לאותה משרד.
- התיקון האחרון לחוק, שנועד לצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים, מטיל חובה על מעסיקים פרטיים שלהם 518 עובדים ומעלה, חברות ציבוריות וגופים נוספים שצוינו בחוק, לאסוף נתונים על פערי שכר בין גברים לנשים בארגון ולפרסם דוחות בנושא.
עדכוני פסיקה
פיצוי בסך 200 אלף ₪ לעובדת שהוטרדה מינית
- בית הדין לעבודה דן בתביעה של עובדת שהוטרדה מינית על ידי מנהל הסניף בו עבדה. העובדת טענה כי לאחר תלונתה היא חוותה התנכלות.
- העובדת טענה כי המנהל פנה כלפיה באמירות גסות וחודרניות בעלות אופי מיני כגון: "יש אצלך מה לתפוס"? "מה זה? חזייה או שזה הציצי שלך?" וכן נצמד אל גופה בניגוד לרצונה.
- לטענתה, לאחר תלונתה היא חוותה התנכלות שבאה לידי ביטוי בכך שהתבקשה לעבוד משמרות כפולות, נשלחה לעבוד בסניפים מרוחקים מביתה, ובהמשך קיבלה זימון לשימוע כוזב. התנהגויות אלו אילצו אותה להתפטר.
- בית הדין מתח ביקורת על התנהלות המעסיק אשר במקום לתת מקום לתלונתה של העובדת בהליך בירור עצמאי, שמע את גרסתה אודות ההטרדה המינית שחוותה, במסגרת שיחת השימוע שלה.
- בנוסף, למעסיק היו נוסחים שונים וחסרים של התקנון למניעת הטרדה מינית, שלא כללו את פרטי הקשר של האחראית על מניעת הטרדה מינית.
- בנסיבות אלו, נפסק לעובדת פיצוי מצד המנהל בסך של 20,000 ₪ ,ובנוסף פיצוי כולל מהמעסיק בסך של כ- 200,000 ₪ הן בגין מעשה ההטרדה המינית והן בגין הכשלים החמורים שבבירור תלונת העובדת ואי עמידה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית תוך התנכלות (סע"ש 8130-03-20 פלונית נ' אלמונית).
בית הדין השית על אדם פרטי שלא ביטח בפנסיה עובדת משק בית תשלום בגין אובדן פנסיית נכות ושארים
- בית הדין הארצי לעבודה דן בערעורים שעסקו בתביעות של יורשי המנוחה שהועסקה כעובדת משק בית אצל מעסיקים שונים אשר לא ביטחו אותה בביטוח פנסיוני בזמן עבודתה. באותם מקרים, המנוחה איבדה את כושר עבודתה ובהמשך הלכה לעולמה. המעסיקים נתבעו על ידי היורשים לתשלום הפסד פנסיית הנכות של המנוחה ותשלום הפסד פנסיית השאירים שהפסידו לנוכח היעדר ביטוח המנוחה בפנסיה. המעסיקים טענו כי המנוחה לא רצתה שיבטחו אותה בביטוח פנסיוני, אך בית הדין קבע כי האחריות המוטלת על מעסיק לעריכת ביטוח פנסיוני לפי צו ההרחבה הכללי במשק היא מוחלטת ומידת שיתוף הפעולה של העובד לא רלבנטית לעניין חבות המעסיק. בית הדין לעבודה פסק כי היורשים זכאים לפיצוי בגין הפסד פנסיית הנכות ופנסיית השאירים, כאשר חישוב הזכאות צריך להתבסס גם על ההפקדות שהמעסיק היה אמור להפקיד וגם על ההפקדות בגין חלקה של המנוחה. (ע"ע 39115-01-21 תירוש ואח' נ' בן שחר ואח'; רינה עם רן נ' תירוש ואח').
עובדת שנתפסה בשקר כשדיווחה מחלה זכתה לפיצוי בסך 250,000 ₪
- לאחרונה, דן בית הדין האזורי לעבודה תל אביב בתביעה של עובדת שפוטרה לאחר 21 שנות עבודה בזמן מחלה וללא שימוע. העובדת אשר עמדו לרשותה ימי מחלה רבים מסרה למעסיקה אישורי מחלה לתקופה בת כשלושה חודשים. חלק מהאישורים הופקו על ידי רופא ילדים כאשר בזמן "מחלתה" היא נצפתה מבלה ונופשת. המעסיק פנה לקופת החולים בבקשה לברר את מהימנות אישורי המחלה שהציגה העובדת. בית הדין לעבודה פסק פיצוי חריג בסך של 200,000 ₪ בגין פיטורים בזמן מחלה וללא שימוע ובנוסף קבע שפניית המעסיק לקופת החולים מהווה לשון הרע ולפיכך פסק לטובת העובדת פיצוי נוסף בסך של 50,000 ₪. ( סע"ש 64388-12-19 רבקה פאר חשאי נ' מועצה אזורית שומרון).
עובד שפוטר בתקופת מחלה בהיעדר שימוע זכה לפיצוי בסך 60,000 ₪
- בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה נדונה תביעה של עובד שפוטר לאלתר, לאחר שנודע למעסיקו שהוא נוסע ברכב החברה בזמן שדיווח מחלה. במקרה זה, המעסיק הגיע לביתו של העובד בשעות הלילה הודיע לו שהוא מפוטר ודרש ממנו להחזיר את הציוד האישי. כמו כן, המעסיק שלל מהעובד פיצויי פיטורים והודעה המוקדמת. בית הדין לעבודה קבע שלא נעשתה עבירת משמעת חמורה ואין הצדקה לכך שאפילו לא ניתנה לעובד הזדמנות להציג את עמדתו. לפיכך נפסק כי על המעסיק לשלם לעובד את הפיצויים וההודעה המוקדמת בצירוף פיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין היעדר שימוע ופיטורים בתקופת מחלה ובגין עוגמת נפש (סע"ש 24531-12-19 אלעד וקנין נ' מ. כפיר שרותי הנדסה ובטיחות בע"מ).
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת
