שוק ההון בישראל מתאפיין במספר רב של חברות ציבוריות בעלות מבנה בעלות ריכוזי (חברות עם בעל שליטה). בהתאם, הוראות הממשל התאגידי הקבועות בחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") כוונו במידה רבה לטיפול בבעיית הנציג שנובעת ממבנה בעלות כאמור – קרי, בעיית הנציג בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט ("בעיית נציג אופקית").
בשנים האחרונות, גדל מספר החברות הציבוריות בישראל בעלות מבנה בעלות מפוזר, קרי ללא בעל שליטה. לפיכך, בחודש יוני 2023, עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק החברות (תיקון מס' 36) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ב-2022, אשר מטרתה לטייב את כללי הממשל התאגידי בחברות ללא שליטה ולתת מענה לבעיית הנציג האופיינית במבנה בעלות כאמור – בעיית הנציג בין ציבור בעלי המניות לבין הנהלת החברה ("בעיית הנציג האנכית").
עיקרי התיקונים המוצעים בהצעת החוק הינם כדלקמן:
- הגדרת "שליטה":
מוצע לתקן את הגדרת המונח "שליטה" בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (ובעקיפין גם את הגדרת "שליטה" בחוק החברות), כך שביחס לחברה ציבורית תחול חזקה (הניתנת לסתירה), לפיה יראו אדם כבעל שליטה בחברה אם הוא מחזיק בשיעור של 25% או יותר מאמצעי השליטה בחברה ובלבד שאין אדם אחר המחזיק בשיעור העולה על 50% מאמצעי השליטה בחברה.
-
הרכב דירקטוריון חברה ציבורית ללא שליטה:
- דירקטוריון חברה ציבורית ללא שליטה ייקבע מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי וכשירותם הרצויה של חבריו ("מדיניות מינויים"). יובהר, כי אין בהסדר המוצע כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה להציע מועמד לכהונת דירקטור (כחלק מזכותו לפי הוראות סעיף 66(ב) לחוק החברות).
- היות ובחברה ציבורית ללא שליטה לא מתקיימת בעיית הנציג בין בעל השליטה לבעלי המניות מקרב הציבור (בעקבותיה נקבעה החובה למנות דירקטורים חיצוניים), מוצע לבטל את החובה למנות דירקטורים חיצוניים בחברה ציבורית ללא שליטה ובמקומה לקבוע חובה למינוי של רוב דירקטורים בלתי תלויים, שאחד מהם לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. כמו כן, מוצע לתקן את הרכבי ועדות הדירקטוריון השונות כך שרוב חבריהן יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
- עוד מוצע לקבוע הוראה לפיה, אם במועד מינוי דירקטור בלתי תלוי בחברה ציבורית ללא שליטה כל חברי הדירקטוריון הבלתי תלויים בה הם בני מין אחד, הדירקטור הבלתי תלוי הממונה יהיה בן המין השני.
-
בהתאם לנוסח חוק החברות כיום, כהונתו של דירקטור תסתיים בתום האסיפה השנתית הבאה אלא אם נקבעה הוראה אחרת בתקנון. על מנת להבטיח את הבקרה והפיקוח של בעלי המניות על חברי הדירקטוריון בחברה ציבורית ללא שליטה, מוצע להגביל את האפשרות להתנות על משך תקופת הכהונה של דירקטור בתקנון כאמור, כך שכהונתו של דירקטור תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השלישית לאחר מועד המינוי ובלבד שבכל עת כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת.
3.הקמת "ועדת מינויים":
על מנת להגביר את עצמאות הדירקטוריון ואת מחויבותו לבעלי המניות, מוצע כי דירקטוריון חברה ציבורית ללא שליטה ימנה "ועדת מינויים", אשר רוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים, ותפקידה יהיה להמליץ לדירקטוריון על מדיניות המינויים וכן על רשימת מועמדים שיוצעו לאסיפה הכללית מטעם הדירקטוריון בהתאם למדיניות המינויים (ואם הוסמכה לכך על-ידי הדירקטוריון – אף לקבוע את מדיניות המינויים ואת רשימת המועמדים כאמור).
- הגדרת "זיקה":
להבטחת עצמאות הדירקטורים הבלתי תלויים בחברה ציבורית ללא שליטה, מוצע להוסיף דרישה להיעדר "זיקה" כלפי כל הדירקטורים (ולא רק איסור זיקה כלפי יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, לפי חוק החברות בנוסחו כיום).
- גמול נוסף לדירקטור בלתי תלוי המכהן כיו"ר דירקטוריון:
במינוי של דירקטור בלתי תלוי לתפקיד יו"ר הדירקטוריון יש יתרונות רבים בהגשמת תפקיד הפיקוח של הדירקטוריון על ההנהלה. על מנת לעודד חברות למנות דירקטור בלתי תלוי לכהן כיושב ראש דירקטוריון, מוצע לאפשר תשלום גמול נוסף לדירקטור בלתי תלוי המכהן כיו"ר הדירקטוריון, מעבר לגמול המוסדר בתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000 (החלות גם על גמול דירקטור בלתי תלוי), והכל בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתיקון המוצע, ובכלל זה אישור ועדת התגמול שאין בגמול הנוסף כדי לפגוע באי-תלותו של יו"ר הדירקטוריון כדירקטור בלתי תלוי.
-
אופן אישור עסקאות עם דירקטור / "בעל עניין מהותי":
- בחברה ציבורית ללא שליטה גם בעלי מניות המחזיקים בשיעורי החזקה קטנים עשויים להשפיע על הנעשה בחברה ולהטות את שיקול הדעת של הנהלת החברה. בהתאם, מוצע לאמץ הסדר ביחס לחברות ציבוריות ללא שליטה, לפיו עסקה חריגה עם "בעל עניין מהותי" (בעל מניות המחזיק בשיעור של 10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה), תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון.
-
ההסדר הקיים בחוק החברות כיום לגבי עסקאות עם דירקטורים (שאינן בקשר עם תנאי כהונה והעסקה) אינו עולה בקנה אחד עם הליכי אישור אחרים הקבועים בחוק החברות, שככלל מעמידים עסקה עם אורגן לאישורו של אורגן גבוה יותר. לפיכך מוצע לקבוע כי בעסקה של חברה עם דירקטור יחולו הליכי האישור המפורטים להלן:
- בעסקה לא חריגה של חברה ציבורית עם דירקטור (שאינה ביחס לתנאי כהונתו והעסקתו) או עם אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין אישי, תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון (במקום אישור הדירקטוריון בלבד).
- בעסקה חריגה של חברה ציבורית עם דירקטור (בין אם עסקה בקשר עם תנאי כהונתו והעסקתו ובין אם לאו) תהיה טעונה אישור משולש (ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית).
יובהר, כי ביחס לעסקאות כאמור עם נושאי משרה אחרים, ימשיך לחול ההסדר הקבוע כיום בחוק החברות (בעסקה לא חריגה אישור דירקטוריון בלבד ובעסקה חריגה גם אישור ועדת ביקורת).
- מינוי דירקטור בלתי תלוי "מוביל" כהוראת ממשל תאגידי מומלצת:
כדי לחזק את עצמאות ניהולו של הדירקטוריון בחברה ללא שליטה, מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק החברות ולהוסיף הוראת ממשל תאגידי מומלצת, לפיה בחברות ציבוריות ללא שליטה אשר האסיפה הכללית אישרה כפל כהונה של מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 121(ג) לחוק החברות, ימונה לצד יו"ר הדירקטוריון דירקטור בלתי תלוי מוביל אשר תפקידו וסמכויותיו המפורטים בהצעת החוק נועדו לאפשר לו להשפיע על ניהול עבודת הדירקטוריון ולתרום לפיקוח מיטבי של הדירקטוריון על הנהלת החברה.
- תיקונים נוספים – הקלות לחברות אג"ח:
מוצע להקל על חברות אג"ח ולבטל את הצורך באישור האסיפה הכללית למדיניות התגמול, לעסקאות תגמול עם בעל השליטה או המנכ"ל וכן לחריגה ממדיניות תגמול.
להלן קישור לנוסח הצעת החוק המלאה, כפי שזו פורסמה ברשומות.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי. אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
מחלקת שוק ההון.
