צרו קשר

    עמית, פולק, מטלון ושות׳

    בית APM, ראול ולנברג 18, בניין D, קומה 6,
    רמת החייל, תל אביב
    6971915, ישראל

    דרך חברון 101, בית הנציב,
    כניסה ב', קומה 3, ירושלים

    צרו קשר

    טל׳: +972-3-5689000
    פקס: +972-3-5689001
    דוא״ל: apm@apm.law
    facebook linkedin

    מרכז מדיה / מאמרים

    נוהל גילוי מרצון ב-2024: כך תוודאו שאתם פועלים נכון!

    יולי 4, 2024

    לאחרונה, מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הודיע על החזרתו של "נוהל גילוי מרצון". הנוהל מאפשר לנישומים אשר לא דיווחו על רווחים ממקורות רבים לרבות שוק ההון, השכרת דירות וקריפטו, לדווח לרשות המיסים על הכנסות שטרם דווחו ללא חשיפה פלילית. זאת, כחלק מהמאמץ של רשות המיסים להגדיל את הכנסות המדינה ולגשר על הפער שנוצר בעקבות הגירעון אשר גדל וממשיך לגדול כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". ברשות המיסים צופים כי המהלך יכניס לקופת המדינה 2-3 מיליארד שקל ויסייע למנוע או לפחות למתן עליות מיסים.

    יצוין כי הנוהל במסגרתו הנוכחית רלוונטי מתמיד לגבי נישום אשר מעוניין לדווח לרשות המיסים במסגרתו היות וזוהי הפעם האחרונה שהנוהל אמור להתפרסם.

    מהו הליך גילוי מרצון ומה עושים במהלכו?

    מטרת "נוהל גילוי מרצון" החדש ב-2024 ובשנים שלפני כן, היא לעודד נישומים אשר עברו עבירות על חוקי המיסים בין ביודעין ובין במחדל, לרבות עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ לתקן את דיווחיהם בכדי לדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המיסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מתחייבת שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שייכנס להליך גילוי מרצון, ובכך מעודדת נישומים להגיש דיווחים בגין מקורות מס שלא דווחו, לבצע חישוב מס הכנסה, ולשלם את חבות המס בגינם; את ההליך ניתן לבצע בסיוע עורך דין מסים או באופן עצמאי.

    כמו כן, נראה שהנוהל ישלים את "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", אשר פרסמה לאחרונה רשות המיסים. נוהל זה נועד לאפשר לציבור המשקיעים בשוק הקריפטו לשלם מס בגין כספים שהמערכת הבנקאית סירבה לקבלם.

    התנאים שפורסמו על ידי רשות המיסים ב"נוהל גילוי מרצון" הקודם, כללו בין היתר נוהל לפיו על הגילוי להיות מלא ובתום לב; במועד הפנייה לא נערכו חקירות ובדיקות על ידי רשות המיסים (לרבות בני/בנות זוג של המבקש וחברות בשליטתם); במועד הפנייה לבקשה אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון; במועד הפנייה לבקשה לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות שבשליטתם על-ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשת הגילוי, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.

    בנוהל אשר עתיד להיכנס בקרוב, נשקלת האפשרות לקבוע מדרגות מס נמוכות לנישומים כתלות במועד בהם דיווחו. כך, נישום אשר דיווח בסמוך לפרסום הנוהל ייהנה משיעור מס נמוך יותר מנישום אשר ידווח בשלב מאוחר יותר.

    ראוי לציין כי ישראל מקבלת באופן שוטף מידע פיננסי על תושביה במדינות רבות במסגרת הסכם ה-CRS הבינלאומי עליו חתמה. במסגרת ההסכם, שיזם ארגון ה-OECD, ישראל הצטרפה למערכת חילופי מידע בין רשויות מס ברחבי העולם שבה חברות מדינות רבות. כמו כן, בנקים נדרשים לדווח לרשות המיסים על חשבונות שקיימת להם זיקה לתושבי חוץ. התקנות הותקנו על ידי ועדת הכספים של הכנסת בינואר, ועתידות להיכנס לתוקף ביולי. הליך הגילוי מרצון למעשה מאפשר לאזרחים ישראליים לגלות את הונם ונכסיהם הלא מדווחים על מנת לשלם בגינם מס ללא הסתבכות בפלילים ובעבירות הלבנת הון כאמור.

    פרסום החידוש של נוהל גילוי מרצון בשנת 2024 – משמעויות

    מעבר לכך שהסכומים הרבים שעתידים להיכנס עשויים להגדיל את קופת המדינה, הליך גילוי מרצון מהווה בשורה מצוינת למשקיעים ככלל ולמשקיעים במטבעות קריפטו בפרט. שכן, משקיעי שוק ההון חוו בשנים האחרונות "BULL MARKET" אשר השיא את רווחיהם לשיאים חדשים. דוגמא מובהקת לכך עולה מעליתו המטאורית של מדד ה- S&P 500 אשר עלה ביותר מ-85% בחמש השנים האחרונות. שוק הקריפטו גם חווה עליות משמעותיות בשנה האחרונה והמטבע המוביל – ה"ביטקויין", הגיע לשיא כאשר חצה את רף ה- 70,000 דולר.

    עליות חסרות תקדים אלה בשווקים הצמיחו למשקיעים רווחים רבים ובאופן טבעי עשויים להוביל משקיעים לממש את השקעותיהם. באמצעות הנוהל החדש כאמור, גם משקיעים אשר נמנעו מדיווח מסיבות כאלה ואחרות יוכלו לממש את השקעותיהם ללא חשש מהעלמת מס. זוהי בשורה מצוינת במיוחד הנוגעת למיסוי מטבעות קריפטו עבור המשקיעים במטבעות אלה, אשר לרוב סוחרים בפלטפורמות שאינן מוסדרות או משקיעים חסרי ניסיון אשר "חטאו" לחובות המוטלות עליהם.

     

    מעוניינים לנצל את ההזדמנות? השאירו פרטים ונחזור אליכם!
    Please enable JavaScript in your browser to complete this form.

    למי כדאי לדווח במסגרת נוהל גילוי מרצון החדש?

    מי שנמנע לדווח על הכנסות מהמקורות הבאים:

    • כל מי שיש ברשותו דירה או נכסי נדל"ן בארץ או בחו"ל ונצמח לו רווח מהשכרה או מכירה.
    • מי שעשה עסקאות חו"ל.
    • מי שהשקיע בשוק ההון בחו"ל.
    • מי שיש לו חשבונות בנק בחו"ל.
    • מי שמשקיע בקריפטו דרך ברוקרים זרים (דוגמת ביננס).

    כל ההכנסות הללו הן למעשה הכנסות שניתן לדווח בגינם במסגרת נוהל הגילוי מרצון. חשוב להדגיש כי כפי שצוין לעיל, גם מי שבתום לב ובמחדל לא דיווח עשוי להגיש דיווח בהתאם לנוהל ולהיות מוגן מחשיפה פלילית.

    האם יש לגילוי השלכות על הנישום?

    למעשה הסיבה הבולטת ביותר לכניסה להליך גילוי מרצון, הינה שנישום אשר מדווח בהתאם להליך, זוכה כאמור להגנה מחשיפה פלילית והזדמנות לדווח על הכנסות שלא דיווח עליהם. בכך, למעשה נפטר מה-"חרב" שנמצאת מעל ראשו במהלך התקופה שאינו מדווח על הכנסותיו אשר יש לדווח בגינן. 

    מיסוי קריפטו: מה אומר הנוהל בנוגע לדיווח למס הכנסה בגין הרווחים?

    כאמור, נוהל הגילוי מרצון כולל גם דיווח על רווחים מקריפטו. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם בכלל קיימת חובת דיווח בגין מימוש קריפטו – שכן אם מדובר במטבע אזי מדובר רק ברווח פטור מהפרשי שער. שאלה זו עלתה בעניין קופל[1] אשר במסגרתו נקבע באופן תקדימי כי לצרכי מס יש לראות בביטקוין נכס ולא מטבע ומשכך המס החל על מימושו הוא מס רווחי הון.

    האמור אף בא לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה 05/2018 בנושא "מיסוי פעילות תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים')" בציינו כי: " הגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה כוללת בין היתר כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי. אמצעי תשלום מבוזר מהווה רכושו של האדם המחזיק בו, ומשכך הוא נכלל בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה."

    כלומר, כפי שניתן לראות מטבע קריפטוגרפי נחשב "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה ומשכך קיימת חובת תשלום מס רווחי הון בגינו.

    האם ניתן לפעול ע"פ נוהל גילוי מרצון החדש מבלי להזדהות (מסלול אנונימי)?

    במסגרת הנוהל הקודם היה ניתן להגיש בקשה אנונימית לגילוי מרצון בהינתן והנישום ביצע מספר פעולות אשר כרוכות במילוי טפסים, התנהלות מול גורמים במשרדי מס הכנסה, עמידה בסד זמנים ואימות ושליחת מסמכים. היתרון המובהק לנישום אשר הגיש בקשה אנונימית הוא שלאחר שמגיעים להסדר עם רשות המיסים, בכוחו להחליט כי הוא לא ממשיך לפעול על פיו. כלומר, בכוחו של נישום אשר בחר במסלול אנונימי להתחרט ולחזור בו מהחלטתו.

    אם כן, נישומים אשר מדווחים בהתאם לנוהל החדש יוכלו להנות מאפשרות זו במידה והאפשרות להגיש בקשה אנונימית תופיע גם בנוהל אשר עתיד להתפרסם כעת.

    חשיבות הליווי הצמוד מעורך דין מסים

    חשוב להדגיש כי היות ותחום המיסים הוא תחום מורכב וקיימים חוקים רבים הקשורים לדיווח, ייתכן ונישום לא עומד בחובת דיווח ותשלום המס אף בלא ידיעתו. בכדי למנוע זאת, ועל מנת להימנע מהרשעות בפלילים, מומלץ להיערך לכך בהקדם ולהצטייד בעורך דין דיני מיסים בעל ניסיון עשיר. היתרון שיש לעורך דין מומחה לתחום המסים על רואה חשבון בהקשר לדיווח בהתאם לנוהל הוא שעל עורך דין חלה חובת חיסיון. כיוון שמדובר בדיווח אשר נחשף בו מידע רגיש אשר עשוי לחשוף את הנישום לפלילים, דיווח שאינו כיאות עשוי לעשות לנישום המדווח במסגרת הנוהל יותר נזק מתועלת. חובת החיסיון בין עורך הדין ללקוח למעשה מסייעת ללקוח לשתף בביטחון מלא את המייצג אשר מסייע לו להגיש דיווח בהתאם לנוהל ללא מורא.

    קצת על משרדנו – עמית פולק מטלון ושות'

    מאז הקמתו, בשנת 1956, מקפיד משרד עמית, פולק, מטלון ושות' להגשים את ייעודו: ייעוץ משפטי ברמה הגבוהה ביותר. היכרות מעמיקה של המשפט, יצירתיות, גמישות מחשבתית ומסירות אין-סופית ללקוחותינו – כל אלו מאפשרים לנו לספק ייעוץ משפטי מקיף ומלא בכל תחומי המשפט המסחרי, הציבורי והאזרחי בכלל ובתחום המיסים בפרט. המחלקה שלנו, המורכבת מעורכי דין מוכשרים ועתירי ניסיון עם רקע מקצועי עשיר, מעניקה ייעוץ במגוון תחומים הקשורים לדיני המס לרבות- מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מע"מ ומיסוי בינלאומי.

    מחלקת המיסים של עמית, פולק, מטלון ושות' היא מהמובילות בארץ בתחום המיסוי. בראשותה עומדים עו"ד דורון לוי ועו"ד רחלי גוז-לביא, צמד עורכי דין מהבולטים והמוערכים בישראל, אשר מדורגים בין היתר על ידי מדריכי הדירוג היוקרתיים Chambers, Legal 500 ו- WWL.

    המחלקה מתמחה בכלל תחומי המיסוי העיקריים, ביניהם מיסוי בינלאומי, מקרקעין, שוק ההון, מימון, מע"מ, תוך שיתוף פעולה הדוק עם יתר מחלקות המשרד המובילות. בזכות הקשרים ההדוקים עם חברות רו"ח מובילות, מעניקה המחלקה ללקוחותיה את הייעוץ המקצועי והמעמיק ביותר בסוגיות המס המורכבות ביותר.

    ההיקף הכספי העצום של העסקאות והתיקים שהמחלקה מטפלת בהם, העולה על עשרות מיליארדי ש"ח, מעיד על האמון הרב שרוחשים לה לקוחותיה הבכירים – חברות גלובליות, אנשים פרטיים עשירים וקרנות נאמנות. יתרון מכריע זה מלמד על הידע המקצועי, הניסיון והמוניטין הבלתי מעורערים של המחלקה בישראל ובעולם.

    [1] ע"מ 11503-05-16 קופל נ' פקיד שומה רחובות

    מעוניינים לנצל את ההזדמנות? השאירו פרטים ונחזור אליכם!
    Please enable JavaScript in your browser to complete this form.

     

    איך תושב ישראל נדרש לדווח על השכרת דירה בחו"ל?

    כאשר תושב ישראל משכיר דירה בחו"ל, ישנם שני מסלולי מיסוי אפשריים לדיווח ותשלום המס על ההכנסות:

    מסלול א – מס בשיעור 15%
    במסלול זה תושב ישראל משלם מס בשיעור קבוע של 15% על ההכנסות מדמי השכירות בחו"ל, בניכוי הוצאות פחת בלבד.
    היתרון המרכזי במסלול זה הוא הפשטות – אין צורך במילוי דו"ח שנתי אם לא הייתה חובה כזו בעבר, וניתן לשלם דרך שוברים בהליך דיווח מקוצר.

    עם זאת, ישנם שני חסרונות עיקריים:
    1. כפל מס – לא ניתן לקבל זיכוי על מס ששולם במדינת הנכס, ולכן ייתכן מצב של כפל מס.
    2. הוצאות שוטפות – לא ניתן לנכות הוצאות שוטפות כמו תיקונים או ריביות על הלוואה לרכישת הנכס.

    מסלול ב – מסלול המיסוי השולי

    במסלול זה תושב ישראל נדרש להגיש דו"ח שנתי ולשלם מס לפי מדרגות המס האישיות שלו. המס מתחיל במדרגה של 31% ברוב המקרים, אלא אם כן קיימות הקלות מס מיוחדות.

    היתרונות המרכזיים במסלול זה הם:
    1. ניכוי הוצאות – ניתן לנכות הוצאות שוטפות כמו תיקונים, ריביות ועוד.
    2. מניעת כפל מס – ניתן לקבל זיכוי בגין מס זר ששולם במדינת הנכס, ובכך להימנע מכפל מס.

    חשוב לציין שבמסלול זה החישובים חייבים להתבצע בהתאם לכללי החשבונאות הישראליים ובהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

    מהן חובות המס הנגזרות מרכישת דירה בחו"ל לתושב ישראל?

    דירת מגורים בחו"ל לא נחשבת "זכות במקרקעין" לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), ולכן הוראות החוק הזה אינן חלות על מכירה או קנייה של דירה בחו"ל. לעומת זאת, נכס מקרקעין מחוץ לישראל, כולל דירת מגורים, נחשב ל"נכס" לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לכן, כשתושב ישראל מוכר דירת מגורים בחו"ל, ההכנסה מהמכירה תיחשב כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון בהתאם להוראות פרק ה' לפקודת מס הכנסה.
    כאשר הנכס הנמכר נמצא במדינה שיש לה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, זכות המיסוי הראשונית היא לרוב של מדינת המקור (המדינה שבה נמצא הנכס), בעוד שלמדינת התושבות של המוכר יש זכות מיסוי שיורית. משכך, לשם חישוב חבות המס בישראל יש לבדוק אם הוטל מס במדינת המקור ובאיזה סכום. אם שולם מס בחו"ל, המס ששולם במדינת המקור יופחת מהמס ההוני שיש לשלם בישראל וזאת בכדי למנוע כפל מס. עם זאת, אם המס במדינת המקור גבוה מהמס בישראל לא יוחזר עודף המס הזר.

    מתי תושב ישראל צריך לדווח על הכנסות בחשבון בנק בחו"ל?

    תושבי ישראל רשאים להחזיק חשבונות בנק בחו"ל ובהתאמה חייבים לדווח לרשות המיסים, באופן שנתי, על כל הרווחים הנצמחים מהכספים והנכסים המוחזקים בחשבונות אלו. ככלל, החובה לדווח על הכנסות מחו"ל חלה על כל הרווחים, גם אם הם נחשבים נמוכים יחסית. אי עמידה בדרישות הדיווח נחשבת לעבירת מס בעלת השלכות פליליות.

    מי צריך לשלם מס על הכנסות משכירות בישראל ?

    כל אדם או ישות משפטית המפיקים הכנסות משכירות בישראל, בין אם הם תושבי ישראל ובין אם תושבי חוץ, חייבים לשלם מס על הכנסות אלו אלא אם מדובר בהכנסות מדמי השכירות בידי יחיד הנמוכות מסך של 5,654 ₪.