לאחר תקופה ארוכה של ציפייה ממושכת שנמשכה כחמש (5) שנים, נציבות האיחוד האירופי מקנה לישראל מעמד תאימות (Adequacy). הליך זה נעשה בהובלת הרשות להגנת הפרטיות והמחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה – ואתמול, בתאריך 15 בינואר, 2024, פרסה הרשות להגנת הפרטיות את ההודעה הרשמית.
מעמד תאימות
ככלל, מעמד תאימות הוא מעמד שניתן על ידי הנציבות של האיחוד האירופי למדינה שאינה חברה באיחוד האירופי (להלן: "מדינה צד שלישי"), כאשר מטרת הענקת מעמד זה היא 'לסמן' עבור חברות האיחוד האירופי אילו מדינות צד שלישי נבחנו ונמצאו כמדינות בטוחות ומצייתות, אשר שומרות על אמצעי הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בצורה התואמת את דרישות הרגולציה האירופית הקשיחה בתחום הפרטיות – General Data Protection Regulations ("GDPR"). המילה Adequacy מגיעה מהדרישה של הGDPR- לספק רמה נאותה (Adequate) של אבטחת מידע.
המשמעות המעשית היא שאם מדינה צד שלישי הוכרה כמדינת בעלת מעמד תאימות – אזי – שמידע אישי המועבר מהטריטוריה של האיחוד האירופי למדינה זו, יועבר בלא צורך במנגנוני הגנה ואבטחה נוספים.
רקע
ישראל הוכרה לראשונה ב-2011 כמדינה בעלת מעמד תאימות, אך בעקבות חקיקת ה-GDPR בשנת 2018 החלה נציבות האיחוד האירופי בבחינה מחודשת של הכרתה במעמד זה עבור כל מדינות צד שלישי שזכו בה בעבר, ובניהן ישראל. נציין כי במהלך חמש השנים האחרונות מעמד זה הוענק למס' מצומצם של מדינות צד שלישי והנציבות אינה מקלה ראש בחלוקתו.
השפעות ההכרה בישראל כמדינה בעלת מעמד תאימות
המשמעות של הכרה זו עבור ישראל היא עצומה. מנועי הכלכלה הישראלית הכוללים, בין היתר, עסקים וחברות במשק הישראלי יכולים להעביר מידע אישי בצורה חופשית ממדינות האיחוד האירופי לישראל, ללא צורך במחויבות רגולטוריות נוספת וללא תנאים נוספים. בכך תהיינה השפעה ישירה על הכלכלה הישראלית, בייחוד בכל הנוגע ליחסי המסחר עם האיחוד האירופי. כמובן שהכרה זו תשפיע גם על הסקטור הציבורי ובכלל זה בתי חולים, מוסדות מחקר, רשויות ציבוריות ועוד.
ייתור הצורך במנגנונים הפרטניים, והסרת המחסום הרגולטורי, המשפטי, והבירוקרטי יקדמו ויזרזו תהליכים ועסקאות עבור המשק הישראלי, יחסכו בעלויות העסקה, יצמצמו את הסיכונים המשפטיים, ובעיקר יאפשרו זרימת מידע אישי לטריטוריית ישראל בצורה נוחה ופשוטה שאף תעניק לכלכלה הישראלית יתרון תחרותי.
לעיון בהחלטה המלאה באתר נציבות האיחוד האירופי לחצו כאן.
מזכר זה נועד למטרות ידע כללי בלבד. הוא אינו מכסה את כל הוראות החקיקה והנושא הנדון, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.
צוות APM לפרטיות, רגולציה ולטכנולוגיה.