בעיצומה של תקופה מורכבת בצל המלחמה, ועם ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, מצאנו לנכון לרענן את חובות המעסיקים כלפי נשים המועסקות בתקופת הלחימה.
הסטטיסטיקות מצביעות כי מרבית העובדים שנעדרו ממקום העבודה בחודש אוקטובר 2023, על רקע המלחמה, הן נשים.
מרביתן, נאלצו להיעדר מהעבודה או לצאת לחל"ת (כפוי או יזום) על רקע הצורך בטיפול בילדים, בין היתר בשל סגירת מוסדות החינוך או גיוס בן הזוג לשירות מילואים בצו 8.
היעדרותן של נשים ממקום העבודה, פוגעת בגיוון המגדרי במקום העבודה, ושוחקת את מעמדן של עובדות במקום העבודה. בדומה למשבר נגיף הקורונה שאתגר את הכלכלה הגלובלית והמשקית לפני מספר שנים גם עתה נאלצות נשים לקיים בחירה בין הצלחה והזדמנות תעסוקתית, לבין מחויבות משפחתית.
להעסקת נשים יתרונות רבים ומשמעותיים למקום העבודה: גיוון מגדרי משפר ביצועי הארגון, מושך מגוון רחב יותר של לקוחות, מקדם חדשנות ורעיונות מגוונים, משפר עבודת צוות ופתרון בעיות ותורם לתדמית חיובית של הארגון ולמשיכת עובדים ועובדות איכותיים.
נכון להיום, קיימים מספר חוקים שעניינם הגנה על נשים במקום העבודה, ובעיקרם חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. בתקופת הלחימה, תוקן חוק עבודת נשים, וניתנו הבהרות אודותיו ואודות ההגנה על נשים מפני פיטורים. על תיקונים אלו וחובות נוספות שחלים על המעסיק, ראו את הפירוט שלהלן.
א. זכויות נשים שמשרתות במילואים
- היעדרות של עובדים ועובדות עקב שירות מילואים, לא פוגעת ברציפות תקופת העבודה אצל המעסיק.
- לפיכך, תקופת השירות במילואים מהווה חלק מוותק העובדים לעניין זכויות כגון:חופשה שנתית, דמי מחלה ופנסיה.
- ככלל, התגמול שלהן זכאים עובדות ועובדים במילואים, שווה לשכרם הרגיל. עם זאת, החוק קובע לתגמול המילואים סכום מינימלי וסכום מקסימלי, כפי שמפורט באתר ביטוח לאומי. תגמול המילואים משולם ככלל על ידי המעסיקים הזכאים להחזר מאת המוסד לביטוח לאומי, ודינו לכל דבר ועניין כשכר עבודה.
- נזכיר כי קיים איסור לפטר עובדת ועובד המשרתים במילואים, במהלך כל תקופת המילואים ובמשך תקופה מוגנת בת 30 ימים.
ב. זכויות נשים בעבודה שבן זוגן משרת במילואים בזמן המלחמה
- הגם שישנן נשים שמשרתות במילואים בחזית ובעורף, רוב משרתי המילואים בזמן המלחמה הם גברים.
- נכון להיום, ההקלה היחידה לעובדות שבן זוגן משרת במילואים, נזכרת בחוק עבודת נשים אשר מעניק להן הקלה בדמות היעדרות של שעת עבודה אחת, בכל יום שעד לתום תקופת המילואים, בתשלום שכר מלא. להסרת ספק נבהיר כי אין לזקוף את ההיעדרות ממכסת ימי חופשה או המחלה של העובדת.
- התנאים (המצטברים) להיעדרות זו שבתשלום הם כדלקמן: תקופת המילואים של בן הזוג היא חמישה ימים רצופים לפחות; לעובדת ילד בן פחות מ-13 שנמצא עמה; העובדת מועסקת במשרה מלאה; העובדת מציגה לקצין האזרחים ביחידה אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה.
- הוראה זו חלה גם על עובד שבת זוגו נמצאת בשירות מילואים, בתנאי שמתקיימים לגביו התנאים הנזכרים לעיל.
ג. היעדרות עובדת על רקע סגירת מוסדות חינוך
- נכון להיום, מעבר לזכות ההיעדרות שמנויה בחוק עבודת נשים, אין הקלות משמעותיות או ספציפיות ביחס להיעדרות נשים בעבודה במסגרת המערכה הנוכחית.
- במסגרת סבבי לחימה קודמים, נחתמו הסכמים קיבוציים בהם נקבע שאין לפגוע בשכרם של עובדות (ועובדים) שנשארו בבית לטיפול בילדים (עד גיל 14) בכפוף להודעת פיקוד העורף.
- נכון להיום, לא נקבעה הנחיה דומה וזאת למרות שחלק ממוסדות החינוך פועלים במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות פיקוד העורף. יחד עם זאת, במערכות קודמות, קביעת הפיצוי באזורי לחימה ניתן לקראת סוף המערכה או בדיעבד, לאחר הנחיית פיקוד העורף על תום תקופת מצב מיוחד.
- מכל מקום, נבהיר כי אין לפטר עובדת או עובד שנעדרו בעקבות השגחה על ילד עד גיל 14 (או עד גיל 21 במקרים של ילדים עם צרכים מיוחדים), וזאת לנוכח הוראותיו של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
ד. איסור חפיפת תקופת חל"ת שנקבע בצל המלחמה עם התקופה המוגנת לנשים לאחר חופשת לידה
- בחודש האחרון פורסמו הקלות במתווה החל"ת ותשלום דמי האבטלה, אשר עדכנו אודותם בחוזרים קודמים.
- חרף הקלות במתווה היציאה לחל"ת, לא ניתן להוציא עובדת לחל"ת בנסיבות המוגנות הבאות: היריון, תקופה בת 60 ימים לאחר חופשת לידה או חל"ת מכוח חוק עבודת נשים, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית, לאחר הפלה, עובדת ששוהה במקלט לנשים מוכות ועובדת בהליך אימוץ ובהליך פונדקאות.
- הוצאת עובדת לחל"ת באחת הנסיבות המוגנות שנזכרו מעלה, מחייבת הגשת בקשה מנומקת להיתר, למשרד הממונה על חוק עבודת נשים.
- לתשומת ליבכם, אף אם אושרה הבקשה לחל"ת נקבע בחקיקה כי לא ניתן לחפוף בין תקופת החל"ת לבין 60 הימים המוגנים לעובדת שחזרה מחופשת לידה והורות.
- בנוסף, בשונה ממצב רגיל שבו לא ניתן לבקש היתר לפיטורי עובדת שחזרה מחופשת לידה בתקופה המוגנת (אלא אם מדובר בעסק שנסגר), ניתן יהיה לפנות לקבלת היתר פיטורים מהממונה על חוק עבודת נשים, אם חלפו 60 ימים בסך הכל מהמועד שהעובדת שבה מחופשת לידה (אך בעקבות איסור חפיפת התקופות, טרם חלפה התקופה המוגנת).
ה. איסור הפחתה בשכר או הפחתת היקף משרה לעובדת בתקופה מוגנת
- חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק אינו רשאי להפחית שכר או להפחית את היקף המשרה של עובדת בתקופת היריון (שהועסקה לפחות 6 חודשים במקום העבודה), במהלך טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית ובתקופה מוגנת בת 60 ימים לאחר ששבה מחופשת לידה או מחל"ת שלאחר חופשת לידה.
- מעסיק שמעוניין להפחית שכר או היקף משרה של עובדת מוגנת, על רקע נסיבות המלחמה, נדרש לפנות לממונה על חוק עבודת נשים בבקשה מנומקת למתן היתר.
אנו קוראים למעסיקים לגלות גמישות תעסוקתית במיוחד בתקופת הלחימה וליצור פרקטיקות ארגוניות ליצירת סביבת עבודה שתאפשר שילובן של נשים במקומות העבודה.
אנו מאחלים לכם ולבני משפחותיכם- בריאות ותקווה לימים שקטים יותר בהקדם.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
