ביום 30 ביוני, 2022, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, את תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ"ב – 2022 ("התקנות"), אשר פורסמו ברשומות הכנסת לפני מספר ימים. התקנות הותקנו מכוח תיקון מס' 61 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 ("התיקון לחוק"), אשר קבע כי הרשות להגנת הצרכן תקבע נהלים ותקנות לעניין הגבלת הפניות השיווקיות לצרכנים. מטרת התקנות הינה יצירת מאגר נתונים אשר יאפשר לצרכנים להגביל פניות אלה מעוסקים.
כידוע סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982, הידוע בכינוי "חוק הספאם", אוסר על משלוח פרסומת מסחרית (למטרת עידוד צרכן לרכישת מוצר או שירות) בהודעת דוא"ל ו/או טקסט ו/או חיוג אוטומטי ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען. חוק הספאם אינו חל על פניות טלפוניות, ועל כן התיקון לחוק, אשר במהותו דומה לחוק הספאם, יחול כעת על פניות טלפוניות.
במסגרת התיקון לחוק נוספה ההגדרה "פנייה שיווקית" – פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה (לרבות שיחה בתקשורת אלקטרונית) למספר הטלפון של הצרכן, לצורך ביצוע עסקה (בין היתר, עסקה למכירת נכס או שירות ללא תמורה או בהנחה או במתן הטבות), במהלך השיחה או במועד מאוחר יותר. כחלק מהתיקון לחוק נקבע כי טרם שיחה שיווקית בטלפון, חלה חובה לוודא שהנמען לא ביקש להגביל שיחות שיווק מרחוק של עוסקים, ובדיקה אם מספר הטלפון שלו נכלל במאגר "אל תתקשרו אלי" שינוהל תחת הוראות התקנות. כחריג לאיסור על פנייה שיווקית, התקנות קובעות מספר מקרים בהם יוכלו העוסקים להתקשר למספר הצרכן על אף רישומו במאגר. בין החריגים לאיסור הפנייה למספרים הרשומים במרשם, קיים החריג של שיחה שביצע עוסק בעקבות בקשת הצרכן ליצור עימו קשר, או במקרים בהם הצרכן נתן הסכמתו בכתב ליצירת קשר באמצעות שיחה על אף הכללתו במאגר. ההסכמה של הצרכן תהיה בתוקף לשנה, אך הוא יהיה רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת.
הקווים המנחים של התיקון לחוק קובעים כי צרכן רשאי לבקש לרשום מספר טלפון אחד או יותר, וכן רשאי לבקש לשנות או להסיר את המספרים הרשומים במאגר. התקנות קובעות כי על עוסק המבקש לבצע "פנייה שיווקית", חלה חובת רישום למערכת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (חובה חד פעמית), ועריכת בדיקה בטרם קיום פנייה שיווקית לצרכן. כך העוסק יוכל לוודא כי המספרים אליהם
הוא מבקש לפנות, אינם רשומים במאגר. עוסק יוכל לקיים בדיקה זו של מספרים בכל עת שיידרש לכך בהתאם למועדי ביצוע הפניות השיווקיות מטעמו. לאחר קבלת התוצאות באשר למספרים אליהם מעוניין העוסק לפנות, יוכל העוסק לפנות אך ורק למספרים אשר לא נכללו במאגר, ותוך 15 ימים ממועד הבדיקה.
בנוסף, התקנות מעמידות בפני הצרכנים מספר אפשרויות לביטול הרישום של מספרם במאגר. אפשרות ביטול הרישום במאגר נתונה לצרכן בלבד, ואילו עוסק אינו רשאי לבצע שיחות שיווק למספר רשום לצורך שכנוע הצרכן להסיר את מספרי הטלפון שלו מהמאגר.
התיקון מעניק לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן סמכות להטיל קנס בגובה של 46,080 ש"ח לכל הפרה של איסור פנייה שיווקית, וקובע כי פנייה שיווקית בודדת למספר טלפון הרשום במרשם, מהווה הפרה. במידה והפרת איסור הפנייה מטעם עוסק נוגעת למספר רב של צרכנים, תוכל הרשות להטיל קנס הגבוה פי 1.5 מהקנסות הנ"ל ("נסיבות מחמירות").
החובה על עוסקים לפעול בהתאם לתקנות תיכנס לתוקפה החל מיום 1 בינואר 2023. עם זאת לפי דברי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2022, יוכלו עוסקים להירשם למערכת באזור הייעודי באתר הרשות ולבצע בדיקות מקדימות לצורך היערכות כניסתן של התקנות לתוקף. התיקון לחוק ותקנות אלו יצרפו את מדינת ישראל ליותר מ-30 מדינות נוספות בעולם בעלות מאגרי "Do Not Call", וצפויה לשנות את כליי השיווק העומדים בפני עוסקים בעולם הדיגיטלי, ואת תדירות השימוש בשיחות שיווק טלפוניות.
תכליתו של עדכון זה להציג חידושים בחוק הגנת הצרכן והתקנות החדשות מכוחו, ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה קונקרטי. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.
צוות APM לרגולציה ולטכנולוגיה.
