אנו מבקשים לעדכנכם בתמצית תיקוני החקיקה שאושרו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025. התיקונים נוגעים להעלאת מס היסף על הכנסות פסיביות, שינוי הגדרת חברות ארנק, ומיסוי על רווחים לא מחולקים.
- מס יסף על הכנסות פסיביות בהתאם לתיקון שנכלל בחוק ההסדרים לשנת 2025, יתווסף מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסות ממקורות פסיביים, כגון רווחי הון, דיבידנדים, ריביות, דמי שכירות ושבח, וזאת כאשר סך ההכנסות הפסיביות בלבד עולה על 721,560 ש"ח בשנה. כתוצאה מכך, שיעור המס הכולל על ההכנסות הפסיביות, לגבי החלק החורג מתקרה זו, יעמוד על 5%. בנוסף, נותרה בתוקפה ההוראה המחייבת תשלום מס יסף בשיעור של 5% בגין מכירת דירות יוקרה ששווי המכירה שלהן עולה על 5,382,285 ש"ח, וזאת ביחס לחלק החייב במס בלבד.
- חברות ארנק
סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, נוסח חדש (התשכ"א – 1961) (להלן: "הפקודה"), כפי שנוסח ערב התיקון במסגרת חוק ההסדרים, קובע את המקרים שבהם יש להתייחס להכנסותיה של חברת מעטים כהכנסתו האישית של בעל המניות בחברה. הכנסות אלו יחויבו במס השולי של היחיד ובתשלומי ביטוח לאומי, עד לתקרות הקבועות בחוק.
חברות מעטים לעניין זה:
-
- בשליטתם של עד 5 בני אדם לכל היותר (קרובים נחשבים לאדם אחד)
- אין לציבור עניין ממשי בה.
- עד 80% מבעלי המניות הם חברות שאינן חברות מעטים
- אינה מפעל מאושר, מעודף או מוטב
- אינה חברת משלח יד זרה (חמי"ז)
- אינה חברה נשלטת זה (חנ"ז)
נושא משרה ושירותי ניהול
עד לתיקון במסגרת חוק ההסדרים 2025, בעל חברת מעטים שסיפק שירותים לחברה, כגון נושא משרה או נותן שירותי ניהול, היה פטור מחיוב במס שולי על הכנסת חברת המעטים, אם החזיק במעמד של בעל מניות מהותי המחזיק למעלה מ-10% בחברה המקבלת את השירותים. חוק ההסדרים 2025 שינה בסעיף 62א(א) לפקודה את הגדרת בעל מניות מהותי לבעל שליטה מהותי המחזיק מעל 25% בחברה מקבלת השירותים.
בהתאם למצב המשפטי ערב התיקון במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025, בעל חברת מעטים שסיפק שירותים לחברה על פי הסכם שאינו יוצר יחסי עובד-מעביד, היה מחויב בתשלום מס שולי על הכנסת חברת המעטים, אם 70% או יותר מסך הכנסותיה נבעו מאותה חברה מקבלת השירותים. לצורך קביעת חבות המס, נבחנה ההכנסה "מלקוח אחד" ביחס לתקופה מצטברת של 30 חודשים מתוך 4 שנים. חברות מעטים המעסיקות לפחות ארבעה עובדים הוחרגו מכלל זה ולא חויבו בהתאם להגדרה זו.
עם כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים 2025, שונה סעיף 62א(א) לפקודה וצומצם פרק הזמן לבחינת ההכנסה "מלקוח אחד" ל-22 חודשים מתוך 3 שנים. יחד עם זאת, ההחרגה לחברות מעטים המעסיקות ארבעה עובדים או יותר נותרה ללא שינוי.
במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025, נוסף סעיף 62א(א1) לפקודה הקובע כי הכנסה חייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילות עתירת יגיעה אישית, תחויב במס שולי עבור הרווחים החורגים משיעור רווחיות של 25% לעומת זאת, רווחים בשיעור של עד 25% ימשיכו ליהנות משיעור מס חברות מופחת של 23%. נציין כי הסעיף חל אך ורק על הכנסה שסעיף 62א(א) לא חל עליה.
הכנסה עתירה יגיעת אישית הינה הכנסה חייבת שאינה הכנסה אחרת. הכנסה אחרת כוללת את הכנסות הבאות גם אם הן נחשבות הכנסה מעסק: דמי שכירות, דיבידנד ריבית הפרשי הצמדה או דמי ניכיון, תמורה ממכירת נכס שאינו מלאי עסקי שחלים עליו הוראות סעיף 88 לפקודה, הכנסה ממכירת ניירות ערך הכלולים בהגדרה בסעיף 88 לפקודה, תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות איגוד מקרקעין וכן נכס מקרקעין בחו"ל.
- מיסוי חברת מעטים רווחית השותפה בשותפויות
במסגרת התיקון הוחל מודל חדש למיסוי חברת מעטים ברווחי שותפות, אשר נגזר משיעור ההחזקה של חברת המעטים בשותפות כדלהלן:
-
- אם לחברת המעטים בשנת המס 10% או יותר מרווחי השותפות– ההכנסה החייבת של חברת מעטים מעבר לשיעור רווחיות של 25%, תחויב במס שולי. הרווח הנמוך משיעור של 25% יקבל הגנה ויחויב בשיעור מס חברות 23%.
- אם לחברת המעטים בשנת המס פחות מ- 10% מרווחי השותפות– 55% מחלק חברת המעטים ברווחי השותפות בניכוי הכנסה של בעל השליטה בחברה המעטים לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, תחשב הכנסתו החייבת של בעל השליטה וזאת בהתאם לחלקו היחסי בזכויות לרווחי חברת המעטים. דהיינו 55% מחלק חברת המעטים ברווחי השותפות יוחסו לבעל השליטה ויחויבו במס שולי וזאת בהתאם לזכויות בעל השליטה בחברת המעטים 45% מההכנסה החייבת של חברת המעטים תחויב במס חברות – 23%.
- מיסוי דיבידנד בין חברתי לחברת מעטים
סעיף 63א(א3) לפקודה קובע את אופן המיסוי של דיבידנד בין חברתי המועבר לחברת מעטים מחברה כלולה שבה היא מחזיקה בפחות מ- 10% מהון המניות. 55% מהדיבידנד הבין חברתי המועבר לחברת המעטים ייחשב כהכנסה חייבת בידי בעל השליטה בחברת המעטים. הכנסה זו תחויב במס דיבידנד בהתאם לשיעורי המס החלים על היחידים.
- התרת הוצאה בגין הכנסה המיוחדת לבעל השליטה
הכנסות המיוחסות לבעל השליטה בחברת מעטים – יראו כאילו שולמו לבעל השליטה, ולכן יהוו הוצאת שירותים בחברת המעטים.
- סעיף 81 לפקודת מס הכנסה – הסעיף מחייב חברות מעטים, שלהן רווחים צבורים העולים על 750,000 אלף ש"ח, לבחור בין שתי אפשרויות בתום כל שנת מס:
- חלוקת דיבידנד: החברה תחויב לחלק דיבידנד בשיעור של 6% מסך הרווחים הנצברים הבלתי מחולקים– חוק ההסדרים מחייב חברות מעטים בעלות רווחים צבורים לבצע חלוקת דיבידנד כפויה בשיעור של 6% מהרווחים הנצברים בתום שנת המס. לצורך חישוב הרווחים הנצברים שעל בסיסם תחושב חלוקת הדיבידנד, נכללות ההכנסות החייבות במס מאז יום התאגדות החברה, בניכוי המס ששולם עליהן. בנוסף, התחשיב כולל הכנסות פטורות ממס מאז יום ההתאגדות, מנוכה ממנו סכום הדיבידנדים שכבר חולקו וההפסדים שטרם קוזזו, וכן מתווספים רווחים מתאגידים שקופים שטרם חולקו.
- ברירת תשלום קנס על רווחים עודפים: החברה תחויב לשלם קנס בשיעור של 2% מהרווחים העודפים, ללא אפשרות לקזז את הקנס או לנכותו מההכנסה החייבת במס – חברות מעטים המחזיקות רווחים עודפים בתום שנת המס יחויבו בתשלום קנס בשיעור של 2%מסך הרווחים העודפים. חישוב הרווחים העודפים מתבצע על בסיס הרווחים הנצברים של החברה, בניכוי רווחים נצברים פטורים ובניכוי הסכום הגבוה מבין שלוש אפשרויות: מגן רווחים – סכום בסיסי של 750,000 ש"ח שאינו תלוי בפעילות החברה. מגן הוצאות – המבוסס על היקף ההוצאות של החברה, סך ההוצאות המוכרות של חברת המעטים בשנת המס או ממוצע ההוצאות המוכרות של החברה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לפי הגבוה. ומגן נכסים – המבוסס על עלות הנכסים לצורכי מס. רווחים נצברים פטורים מוגדרים כרווחים שנוצרו מחוקי עידוד השקעות, פעילות של מפעלים תעשייתיים, קבלנים בונים או מוסדות כספיים, לאחר ניכוי נכסים מיוחדים, או לחלופין, הסכום המתקבל מצירוף כל הרווחים הנצברים הפטורים שהופקו ב- 7 שנות המס שקדמו לשנת המס.
קנס על רווחים עודפים לא ישולם במקרים הבאים:
- לא התהוו לחברה רווחים עודפים כלל.
- ההפסדים השוטפים של החברה בשנת המס עולים על 10% מרווחיה הנצברים.
- החברה חילקה דיבידנד בשיעור העולה על מחצית מהרווחים העודפים.
- אם בוצעה חלוקת הדיבידנד המינימלית.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה או הבהרה ולהעניק לכם ליווי מקצועי ומותאם לצרכים שלכם.
אין לראות במזכר זה משום ייעוץ משפטי ואין ליישם את האמור בו ללא ייעוץ משפטי מהגורם המתאים במשרדנו.
