צרו קשר

    עמית, פולק, מטלון ושות׳

    בית APM, ראול ולנברג 18, בניין D, קומה 6,
    רמת החייל, תל אביב
    6971915, ישראל

    דרך חברון 101, בית הנציב,
    כניסה ב', קומה 3, ירושלים

    צרו קשר

    טל׳: +972-3-5689000
    פקס: +972-3-5689001
    דוא״ל: apm@apm.law
    facebook linkedin

    מרכז מדיה / עדכונים משפטיים

    פרסומי רשות ניירות ערך – דצמבר 2024

    דצמבר 11, 2024

    נבקש לעדכנכם אודות פרסומים חדשים של רשות ניירות ערך: הראשון – עמדת סגל משפטית בעניין חובות הגילוי החלות על חברה במסגרת דיווח על החלטה לביצוע "אובר-רולינג"; והשני – החלטה בעניין שינויים בתקן ביקורת רואה חשבון מבקר לגבי תקופות השוואה בדוחות שנתיים.

    1. עמדת סגל משפטית מספר 101-28: גילוי בדבר אישור תגמול לנושא משרה או מדיניות תגמול על אף התנגדות האסיפה הכללית (Over Ruling)

    חוק החברות, התשנ"ט-1999 ("החוק"), כולל מנגנון אישור שונה ביחס לאופן קבלת החלטות על-ידי האורגנים של החברה, הנוגעות לחלק מההחלטות בדבר תגמול נושאי משרה, הטעונות אישור במסגרת האסיפה הכללית ברוב מיוחד על פי דין. כך קובע החוק כי במקרים מסוימים, רשאים ועדת התגמול והדירקטוריון לאשר החלטה גם בנסיבות בהן האסיפה הכללית התנגדה לאישור ("אובר-רולינג"). אפשרות זו של אובר-רולינג עוגנה בחוק ביחס לשלושה סוגי החלטות: (1) קביעת מדיניות תגמול לנושאי המשרה בחברה;  (2) התקשרות של חברה עם מנכ"ל באשר לתנאי כהונתו והעסקתו; ו- (3) התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל, בתנאי כהונה והעסקה שאינם תואמים את מדיניות התגמול.

    לעמדת סגל הרשות, החלטה בדבר אובר-רולינג מקימה חובת דיווח מיידי בהיותה של ההחלטה אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים. אשר על כן, קיימת חשיבות בכך שהדיווח המיידי ישקף כראוי את החלטות ועדת התגמול והדירקטוריון לביצוע אובר-רולינג, והשיקולים שהנחו אותם בקבלת ההחלטה.

    לאור האמור לעיל, נבקש להבהיר את עמדת סגל הרשות ביחס לחובות הגילוי שיש לכלול במסגרת הדיווח המיידי בדבר ביצוע אובר-רולינג, והמידע שבין היתר יש למסור, כמפורט להלן:

    • "מקרה מיוחד" – מקום שהחוק קובע שביצוע אובר-רולינג יעשה רק ב"מקרים מיוחדים", על הדיווח לגבי האובר-רולינג לכלול פירוט בדבר ה- "מקרה מיוחד", כנדרש בחוק. לפיכך, על החברה לתת גילוי לגבי נסיבות הקשורות לנושא המשרה, מידת תרומתו להישגי החברה, נסיבות מיוחדות בעלות השפעה על עסקיה, נסיבות מיוחדות המקנות לדירקטוריון יתרון יחסי על פני האסיפה בבחינת טובת החברה, וכל נסיבה רלוונטית אחרת בנוגע לצורך לשמר את נושא המשרה בחברה.
    • התייחסות לבחינת התנגדות בעלי המניות באסיפה הכללית – על החברה לפרט לגבי מודעות החברה לשיקולים שהנחו את בעלי המניות שלא לאשר את ההחלטה, וכן לציין, בין היתר: (א) האם היו פניות או שהתקיים שיח (לרבות מו"מ) בין החברה לבעלי מניותיה או מי מטעמם; לעצם קיום אותו שיח – את סוג המשקיעים עימם הוא התקיים, והאם השיח גרם לשינוי התנאים המקוריים; (ב) הסיבות שנמסרו לחברה על-ידי בעלי המניות להתנגדותם (לרבות באמצעות הודעות עמדה); וכן – (ג) האם ההסתייגויות מההחלטה שהובאה בפני האסיפה הכללית נמסרה גם לידיעת ועדת התגמול ודירקטוריון החברה טרם קיום ההצבעה. כמו כן, יש למסור גילוי לגבי
      שיעור התנגדות בעלי המניות באסיפה הכללית.
      ­

    • נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון – על הדיווח לכלול גילוי בדבר נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון במסגרת הדיון מחדש שנערך לאישור ההחלטה, לרבות התייחסות לרכיבי התגמול השונים. באובר-רולינג בקשר לתנאי כהונת מנכ"ל, יש למסור התייחסות גם להיותם של התנאים כאמור, בהלימה עם מדיניות התגמול או בסטייה ממנה, ומידת הסטייה, ולכך שמדיניות התגמול עצמה אושרה באמצעות ביצוע אובר-רולינג (ככל ורלוונטי). בנוסף, יש לכלול התייחסות של ועדת התגמול והדירקטוריון להתנגדות האסיפה, ולסיבות העיקריות להתנגדות בעלי המניות, ככל שהמידע ידוע לחברה, וכן הטעמים המצדיקים התגברות על החלטת האסיפה הכללית. כמו כן, יש למסור התייחסות למשקל שניתן על-ידי ועדת התגמול והדירקטוריון למידת ההתנגדות או למאפיינים כלשהם של בעלי המניות המתנגדים.
      ­
      ­­הואיל ובהתאם להוראות החוק, בנסיבות דלעיל, על ועדת התגמול והדירקטוריון לבצע בחינה מחדש של ההחלטה, לעמדת סגל הרשות, בגילוי שינתן במסגרת הדיווח על ההחלטה לביצוע אובר-רולינג, יש לתת דגש על עצם ההחלטה להתגבר על התנגדות האסיפה הכללית ולא להסתפק בנימוקים ביחס לאישור התגמול לגופו. הבהרה זו נמסרה לאחר שהתגלו לא מעט מקרים בהם חברות מסרו דיווחים בדבר החלטה על אובר-רולינג, כאשר נימוקיועדת התגמול ודירקטוריון החברה היו זהים לנימוקים שנכללו במסגרת דוח זימון האסיפה לאישור אותה החלטה.
    • נתונים השוואתיים –  מקום בו האובר-רולינג התבסס על בחינות נוספות של נתונים השוואתיים ("בנצ'מרק"), על הדיווח אודות האובר-רולינג לכלול גילוי בדבר אותו בנצ'מרק, לרבות מספר ומאפייני החברות שנלקחו בהשוואה, שווי השוק שלהן, הענף אליו הן שייכות, טווח נתוני התגמול שנבחנו בחברות אלו והתייחסות לתגמול המוענק לנושא המשרה במסגרת הטווח. כל זאת, תוך התייחסות לרכיבי התגמול. כמו כן, יש לפרט לגבי הבדלים בין הבנצ'מרק שעל פיו אושרה ההחלטה על-ידי האסיפה הכללית, לבין הנתונים שנכללו בעבודת הבנצ'מרק שבוצעה לצורך אישור ההחלטה באובר-רולינג.
      ­
    • מתן גילוי אודות זהות הדירקטורים שהשתתפו בקבלת ההחלטה לביצוע אובר-רולינג וכן גילוי האם מי מביניהם התנגד.
      ­
    • מקרים קודמים –  יש למסור גילוי בדבר החלטות לביצוע אובר-רולינג בשלוש השנים האחרונות ועיקריהן, ככל שאלו התקבלו.
      ­
    • סגל הרשות מבהיר כי בנוסף לכל אמור לעיל, יש לכלול בדיווח בדבר ביצוע האובר-רולינג כל פרט מהותי נוסף הנדרש לציבור המשקיעים לצורך הבנת הסיבות והנימוקים לקבלת ההחלטה.

    לנוסח עמדת סגל הרשות לחצו כאן.

    1. החלטה 105-35 בדבר חוות דעת רואה חשבון מבקר

    ביום 15 במאי 2024 פרסמה לשכת רואי החשבון בישראל ("הלשכה") הצעה לתיקון תקן ביקורת, המתייחסת לתקופות ההשוואה שנדרש לכלול בדוחות הכספיים השנתיים של תאגידים מדווחים. תקן ביקורת (ישראל) 710 ("תקן הביקורת") מציג שתי גישות לחובות הדיווח של רואה חשבון מבקר ביחס למידע השוואתי שיש לכלול דוחות הכספיים השנתיים של תאגידים מדווחים: (א) גישת

    המספרים המקבילים, על פיה חוות דעת רואה החשבון תייחס לתקופה השוטפת בלבד; ו- (ב) גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים, לפיה חוות דעת רואה החשבון תתייחס לכל תקופה עבורה מוצגים הדוחות הכספיים.

    בשונה מתקן הביקורת הקיים, הלשכה ביקשה לאמץ את גישת המספרים המקבילים, חלף גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים. בהתאם להצעתה, הלשכה ביקשה להחיל את השינוי האמור על כלל חוות הדעת של רואי החשבון המבקרים על דוחות כספיים, למעט דוחות רואי חשבון מבקרים על הדוחות כספיים שנתיים של ישויות רשומות, כהגדרת המונח בתקני הביקורת, הכוללת בין היתר, תאגידים מדווחים בהתאם לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"), אשר לגבי אותן ישויות, הלשכה בקשה את עמדת סגל הרשות.

    עמדת סגל הרשות, המבוססת על האמור בתקנות מכח חוק ניירות ערך, היא כי בדוחות כספיים שנתיים המדווחים על ידי ישויות רשומות, ישויות אשר דוחותיהן הכספיים מצורפים לדוחות הכספיים של ישויות רשומות, או ישויות אשר דוחותיהן הכספיים מצורפים למסמך המוגש בכפוף לדינים שנקבעו מכח חוק ניירות ערך, ואשר מבוקרים בהתאם להוראות תקני ביקורת ישראליים, רואה החשבון המבקר יידרש להתייחס בחוות דעתו לכלל התקופות הנכללות בדוחות הכספיים. משמע, עליו ליישם בחוות דעתו את גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים.

    כמו-כן, ישנם מקרים בהם דוחות כספיים שנתיים מצורפים לראשונה למסמך המוגש בהתאם לחוק ניירות ערך, למשל בתשקיף הצעה ראשונה לציבור. במקרה כאמור, רואה החשבון המבקר, אשר נותן חוות דעת לתקופה השוטפת בלבד, יציין בחוות דעתו שתקופות ההשוואה לא בוקרו על-ידיו אלא על-ידי רואה חשבון מבקר קודם. בנסיבות אלו, עמדת סגל הרשות היא שנדרש לצרף את חוות דעתו של רואה החשבון המבקר הקודם, כך שבסופו של יום יצורפו לדוחות הכספיים חוות דעת של רואי חשבון מבקרים המתייחסות לכלל התקופות הנכללות בדוחות הכספיים.

    לנוסח החלטת סגל הרשות לחצו כאן.

    יובהר בזאת כי המידע שהובא לעיל הינו מידע מתומצת ונועד לשם נוחות הקורא

    נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.

    תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.