א. פסק דין חדש ותקדימי –
בימים אלו אושרה על ידי בית הדין הארצי בקשה לתובענה ייצוגית, שעניינה הכללת עמלות מכירה לצורך גמול שעות נוספות:
- בפסק הדין דובר על קבוצת עובדים המועסקים בחברת ביטוח, כנציגי מכירות טלפוניים במוקד המכירות של החברה.
- שכר העובדים הורכב, כמקובל בענף, משכר מינימום שעתי בתוספת עמלות מכירה.
- עמלות המכירה שולמו לעובדים "מהשקל הראשון", בגין "הישג המכירה" האישי של כל עובד, ושיעור העמלה היה בהתאם לכמות הפוליסות שנמכרו. לא נקבע יעד מכירות מינימלי כלשהו כתנאי לקבלת העמלות ותשלום העמלות לא היה לפי פדיון/שווי כספי של הפוליסות, אלא לפי כמותן. התנאי היחיד הינו שככל שהפוליסה מבוטלת תוך זמן מסוים, בטלה אף הזכאות לעמלה.
- העמלות נכללו בשכר הרגיל של העובדים לתשלום דמי חופשה, מחלה, דמי חגים, הפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורים. העובדים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לתשלום גמול שעות נוספות בגין העמלות, וכן לתשלום פיצוי בגין אי תשלום רכיב העמלות במועד.
- בית הדין האזורי דחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וקבע כי העמלה ששולמה לעובדים איננה חלק מה- "שכר הרגיל" לצורך גמול שעות נוספות, וזאת במידה רבה, בהתבסס על פסיקת בית הארצי בעניין 'קסטרו'[1] אשר עמדה על הקושי הטכני בעיקרו בניהול תובענה ייצוגית בנושא עמלות המכירה, לאור מורכבות הסוגייה והצורך לדון בכל מקרה לגופו, בהתאם לסוג העמלה, שיעור העמלה בשכר, סוג העסקה בגינה משולמת העמלה, וכיו"ב.
- על קביעת בית הדין האזורי, הגישו העובדים ערעור לבית הדין הארצי.
- בבית הדין הארצי, עמדה דעת המיעוט (כב' השופטת חני אופק גנדלר) בהרחבה על הקושי בשיוך העמלות בנסיבות הקונקרטיות, ליחידת זמן מסוימת, וכן על הקושי החישובי / פרקטי שיתעורר ככל שעמלת המכירה תוכר כמזכה בתגמול שעות נוספות.
- יחד עם זאת, דעת הרוב (כב' השופטת דוידוב -מוטולה, וכב' השופטת גליקסמן) קיבלה את הערעור, וקבעה כי "יש לקחת בחשבון לצורך חישוב גמול שעות נוספות את כל רכיבי השכר המהווים חלק מהשכר עצמו, ומהווים תמורה עבור עבודתו הרגילה של העובד".
זאת, בהתבסס על תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה, אשר נועדה לשמור על בריאות העובדים ואיזון בית-עבודה, ובתוך כך לצמצם העסקה בשעות נוספות ולהפכן לדבר בלתי כלכלי עבור המעסיק. וכן על בסיס לשון החוק המגדיר את ה"שכר הרגיל" כ- "כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו".
- כך למעשה נקבע כי העמלות מהוות חלק מהשכר, גם לענין קביעת הערך השעתי הבסיסי לשם תחשיב סכום השעה הנוספת.
- לענין חלופות התחשיב בפן הטכני – הדיון יוחזר לבית הדין האזורי (בפסק הדין הוצגו מספר חלופות לפי דינים זרים שונים).
- יצוין כי בית הדין הארצי דחה את עמדת העובדים לפיה הינם זכאים לעמלה מוגדלת בגין מכירות שבוצעו על ידם בשעות נוספות, וקבע כי תשולם עמלה רגילה, גם בשעות נוספות. אלא, התגמול בגין שעות נוספות, ייקח בחשבון את השכר המלא, הכולל את רכיב העמלה.
- בסיכום הדברים, דעת הרוב קבעה כי "קיימת אפשרות סבירה" שרכיב התובענה הנוגע לשעות נוספות, יוכרע לטובת הקבוצה, אולם סייג את קביעתו בכך ש – "שמורות לשני הצדדים טענותיהם, אותן יוכלו להעלות במסגרת הדיון בתובענה לגופה, ולשכנע אחרת" ואף ציין כי על בית הדין האזורי יהא לדון בטענה הקונקרטית של החברה, כי יש להחיל את הפסיקה באופן עתידי בלבד, וזאת בין היתר מאחר והעמלות ששולמו לפי המודל בחברה היוו תמורה ראויה אף בעד עבודה בשעות נוספות.
- מועד תשלום העמלות – נקבע כי אין פגם בהתנהלות החברה, אשר במהלך חודש עוקב לביצוע מכירה עורכת את הבדיקה אם קמה זכאות, וחישובה, ומשלמת את עמלת המכירה בחודש שלאחר החודש העוקב.
- קביעת בית הדין הארצי, הגם שאיננה סופית ונתונה לדיוקים של בית הדין האזורי שידון בתובענה לגופה, הינה בעלת השלכות למי מכם המעסיק אנשי מכירות ומשלם עמלות מכירה, ובפרט מהסוג המתואר במקרה זה.
אנו מזמינות אתכם לבחון ולהיערך לנושא והשפעותיו על כלל העובדים (שעתיים, חודשיים, גלובליים) וכן להתייעץ עמנו באשר לאופן היישום, החלופות השונות לתחשיב והיערכות ארגונכם לפסיקה של האזורי שתיסמך על הכרעת הארצי (למשל, שינוי מודל התגמול מעתה ואילך שעשוי להשפיע גם על העבר, עמלות קבוצתיות ועוד).
ב. תיקון לתקנות דמי מחלה – הצגת אישור מחלה ללא ביקור / חתימת רופא
- לאחרונה, ועל מנת להמעיט עומסים על הרופאים, פורסם תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) לפיו ניתן יהא להפיק לעובדים תעודת מחלה, אף ללא ביקור מקדים אצל הרופא (ואפילו ללא שיחת טלפון / מייל / היוועדות חזותית) וזאת כאשר מדובר בהיעדרות של עד 4 ימים במצטבר, מתוך 7 ימים רצופים.
- עוד אפשרות שנוספה הינה הנפקת תעודת מחלה עד 4 ימים רצופים, על ידי קופות החולים, ללא ביקור רופא וללא חתימת רופא. אפשרות זו מוגבלת לעד 4 פעמים בשנה ובכל מקרה עד 10 ימים מצטברים בשנה, (כאשר ככל שבמשך 7 ימים רצופים הופקו 2 תעודות ומעלה, הן תיספרנה כפעם אחת לצורך הספירה השנתית + בשבוע הקודם לאישור המחלה הנ"ל לא ניתן אישור מחלה של מעל 4 ימים).
- במידה והמחלה מתארכת לתקופה של מעל 4 ימים, אישור המחלה יינתן בביקור רופא בלבד (שמתאפשר גם ללא הגעה פיזית למרפאה).
- התקנות מאפשרות מתן תעודת מחלה ללא ביקור רופא, גם במקרים חריגים, שנקבעו בחוזר משרד הבריאות, כאשר למטופל רקע רפואי קודם.
תכליתו של מזכר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי. נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ולייעוץ במקרים רלוונטיים.
[1] יצוין כי על פסק דין הארצי בעניין קסטרו הוגש בג"צ, וביהמ"ש העליון ביטל את פסק דינו של בית הדין הארצי, כך שהתיק הוחזר לבית הדין האזורי לניהול התובענה הייצוגית, וטרם ניתן פסק דין סופי בסוגיה.
