אנו שמחים לשתף אתכם בעדכונים בתחום דיני העבודה, כמפורט להלן:
א. התערבות המחוקק בבחירת ביטוח מנהלים
1. נכון להיום, המכשירים העיקריים לעריכת ביטוח פנסיוני לעובד הם קרן פנסיה וביטוח מנהלים, לפי בחירתו של העובד.
2. ביום 26.6.23 אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות אשר מגבילות את האפשרות לעשות שימוש בביטוח מנהלים, כך שניתן יהיה לבצע הפקדות לביטוח מנהלים רק על שכר שעולה על פעמיים השכר הממוצע במשק (קרי תקרה של כ- 24,000 ₪).
3. התקנות החדשות יכנסו לתוקף ביום 1.9.23 ולא יחולו על עובדים שהצטרפו לביטוח מנהלים בטרם נכנסו התקנות לתוקף.
4. מטרת התיקון, בין היתר, היא להבטיח קצבה ראויה במועד הפרישה לעובדים לאחר שסימולציות של משרד האוצר העלו שיתרונות שחלו בעבר ביחס לביטוחי מנהלים (דוגמת מקדם מובטח או תשואה מובטחת) אינם חלים במרבית המקרים, ודמי הניהול גבוהים יותר מחיסכון פנסיוני בקרן הפנסיה. יחד עם זאת נבהיר כי היתרון המובהק בביטוחי מנהלים הוא שהעובד המבוטח בהם חסין מהפחתות בקצבת כאשר קיימת עלייה משמעותית בתוחלת החיים בישראל.
5. התערבות המחוקק בשוק ובחירתו להטיל מגבלה כאמור, מצמצמת את שיקול הדעת של העובד לאחר שניתן לו שיקול דעת רחב במסגרת הרפורמה הגדולה בפנסיה שנכנסה לתוקף בשנת 2017.
ב. תקנות חדשות לעובדי קבלני שירות
6. החוק להגברת אכיפה בדיני עבודה נכנס לתוקפו בשנת 2012. החוק קובע, בין היתר, הוראות מיוחדות להתקשרות עם קבלני שירות בתחומים הבאים: ניקיון, הסעדה, שמירה ואבטחה. הוראות אלו באות להוסיף על חוקי המגן בדיני עבודה וכוללות סנקציות פליליות ומנהליות על מזמין השירות. בין יתר ההוראות הסכם ההתקשרות חייב לכלול פירוט של עלות שכר מינימאלית, רכיבי שכר ועלויות נוספות כולל הרווח.
7. עלות השכר המינימאלית הייתה צריכה להיכלל בתקנות מכוחו של החוק, אך אלו לא תוקנו ולא נכנסו לתוקף משך שנים, מה שהוביל לקושי בעבור מזמיני שירות לוודא כי מזמין השירות אכן משלם לעובדים את מה שמוטל עליו לפי החוק (כאשר הסיכון שחל בעניין מוטל עליהם).
8. ביום 30.7.23, אחרי למעלה מעשור ממועד כניסתו לתוקף של החוק, פורסמו תקנות חדשות אשר מסדירות את מרכיבי ערך שעת עבודה לעובד קבלן השירות. תקנות אלה יחולו על התקשרות שתיערך לראשונה בין קבלן שירות ומזמין החל מיום 1.1.2024 ואילך. לגבי התקשרויות שהחלו לפני כן, הצדדים יידרשו לאמץ את התקנות החדשות, אם ההתקשרות הוארכה או לכל המאוחר החל מיום 1.1.2025.
9. אנו ממליצים לפנות אלינו לקבל ייעוץ פרטני לגבי התקשרויות עם קבלני שירותים, לרבות לעניין הכנת הסכמים ועדכונם בהתאם לדרישות הדין.
ג. פסיקה
כאשר עובד אינו משתף פעולה עם דיווח נוכחות נטל ההוכחה מתהפך
10. כידוע, על מעסיקים מוטלת חובה לנהל דיווחי נוכחות של עובדיהם בזמן אמת. בהתאם לחוק הגנת השכר, אי הצגת דיווחי נוכחות על ידי המעסיק במסגרת תביעת עובד לתשלום שעות נוספות מטילה חזקה כי העובד עבד 60 שעות נוספות בחודש.
11. לאחרונה דן בית הדין הארצי לעבודה על ערעור שהגיש מעסיק בגין תביעות של 3 עובדים לתשלום שעות נוספות. אחד מהמקרים שנדונו בערעור התייחס לעובד שנדרש למלא דוחות נוכחות בזמן אמת, אך סירב ולכן קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרה בו עובד מסרב לשתף פעולה ולא מוכן לדווח נוכחות, נטל ההוכחה להוכיח כי ביצע שעות נוספות יהיה מוטל על העובד ולא על המעסיק.
ע"ע (ארצי) 15071-09-22 קומיי פרוטאין מחזור (1993) בע"מ – מאיר סעד בוטה.
עובדי השירות המשפטי במדינה אינם רשאים להשתתף בהפגנות מחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט
12. לאחרונה דן בג"ץ בעתירה, שהוגשה בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שלא להתיר לפרקליט מפרקליטות המדינה להשתתף בהפגנות המחאה נגד תוכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט.
13. בהתאם לחקיקה שחלה על עובדי המדינה, חל איסור על עובדי השירות המשפטי במדינה להשתתף בהפגנות בעלות אופי מדיני. העותרים טענו כי האיסור להשתתף בהפגנות בעלות אופי מדיני לא חלות על הפגנות בעניין המחאה נגד תוכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט.
14. בג"צ קבע שהנושא במומחיות של בתי הדין לעבודה, שכן מדובר ביחסים שבין עובד למעסיקו. עוד הוא קבע שבית הדין הארצי לעבודה ערך את האיזון הראוי בין חופש הביטוי וחופש ההפגנה לבין ערכים חשובים אחרים כגון אמון הציבור ושמירה על אובייקטיביות של עובדי השירות במשפט הציבורי. לפיכך, בג"צ לא התערב בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. בהתאם לכך, ההחלטה שלא להתיר לעובדי השירות המשפטי במדינה להשתתף בהפגנות המחאה נגד הממשלה נותרה על כנה.
בג"צ 5200/23 עו"ד שאול כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
מחלקת דיני עבודה.
