שנת 2024 הביאה עמה לא מעט שינויים וחידושים בעולם דיני התחרות בישראל. מחלקתנו ערכה עבורכם ועבורכן סקירה של ההתפתחויות המרכזיות ב-2024 לצד דגשים להיערכות לשנה הקרובה.
חוק התחרות
חיזוק כח שוק כהסדר כובל – הליך האכיפה נגד מטרו מוטור
הממונה הודיעה על כוונתה (בכפוף לשימוע) להטיל עיצומים על יבואנית כלי הרכב מטרו מוטור, בסך של כ-21 מיליון ש"ח, לאחר שהאחרונה החלה לייבא ולמכור את הרכבים התפעוליים והטרקטורונים של המותג המוכר "ימאהה" – למרות שכבר החזיקה בנתחי שוק משמעותיים במותגים של יצרני רכבים תפעוליים מוכרים נוספים.
הליך זה חריג בנוף ההסדרים הכובלים, שכן הבעייתיות שהרשות סימנה על הכוונת נובעת מעצם חיזוק כח השוק של מטרו מוטור כמתחרה – גם ללא כבילה ברורה, שכן בהסכמים לא נכללה תניית בלעדיות או כבילה אחרת, אלא הרשות הסתמכה על כך שבלעדיות זה הנוהג המקובל בתחום.
להליך אכיפה זה קדם הליך אכיפה דומה משנת 2021, במסגרתו הוסכם בין הממונה לבין מטרו מוטור כי האחרונה תסיים את התקשרותה עם יצרנית רכבים תפעוליים וטרקטורונים אחרת, ותמכור את המלאי הקיים ברשותה של המותג עמו סיימה את ההתקשרות, טרם תחל במכירת רכבי ימאהה. הליך האכיפה הנוכחי בא לאחר שהממונה מצאה כי מטרו מוטור לא עמדה בהתחייבות זו, באופן שעלול לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות.
חשיפת תכתובת פנימית של יועמ"ש בזק בפרשת הסיבים האופטיים
בשנת 2023 דחה בית הדין לתחרות את ערר בזק והותיר על כנה את קביעת הממונה כי בזק הפרה את חובותיה כבעלת מונופולין, לאחר שהציבה קשיים על מתחרותיה שביקשו לעשות שימוש בתשתית הפסיבית שלה כדי לפרוס את הסיבים האופטיים שלהם באמצעותה. השנה דחה בית הדין את בקשתה של בזק להותיר חסויים חלקים מפסק דינו, על אף טענות בזק לחיסיון עו"ד-לקוח, בין היתר מהטעם שבהתנהגותה לאורך ההליך ויתרה בזק על החיסיון. בהמשך לכך, בית הדין חשף התכתבויות פנימיות של יועמ"ש בזק מהן עולה שהחברה הייתה מודעת לכך שמעשיה פסולים.
חשיפת ההתכתבות הפנימית יכולה לשמש תחמושת בידי תובעים ייצוגיים, שיבקשו לתבוע את בזק בגין הנזקים שנגרמו לציבור מהפרות חוק התחרות שביצעה.
לרשות התחרות סמכויות נרחבות לאיסוף מידע ונתונים, כולל דרישה של תכתובות פנימיות של החברה, ובמקרה של חקירה פלילית – אף לקיחה של התכתובות ע"י הרשות עצמה. אלו עלולות להיחשף בפומבי בעקבות בקשה מכח חוק חופש המידע או בעת דיון בבית הדין, ולגרום לחברה נזק תדמיתי וכלכלי כבד. לאור זאת, חשוב לשים לב גם לאופן שבו מתנסחים גם בערוצים הפנימיים, ולהיעזר ביעוץ משפטי בכל מקרה של דרישת נתונים או חקירה מצד רשות התחרות.
לראשונה, אכיפת האיסור על פגיעה ביבוא מקביל
ב-2023 תוקן חוק התחרות, ונוסף לו פרק חדש שמטרתו למנוע מיבואנים ישירים לפעול במטרה לסכל תחרות מצד יבוא מקביל ויבוא אישי של מוצריהם. פרק זה מונה מספר מעשים שאסורים על יבואן ישיר, אם עשייתם עלולה לפגוע ביבוא מקביל או אישי וכתוצאה מכך גם בתחרות, או אם מעשים אלו נועדו לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל.
בין המעשים האסורים על יבואן ישיר – התקשרות בהסדר שעלול לפגוע ביבוא מקביל ובתחרות, סירוב לספק שירות או טובין, שידול קמעונאים לסמן אחרת מוצרים ביבוא מקביל כך שייבדלו מהמוצרים שביבוא ישיר, דיווח על מוצרים ביבוא מקביל כך שניתן להתחקות אחר מקורם, ועוד.
השנה החלה הממונה באכיפת הוראות פרק היבוא המקביל: בנובמבר 2024 הממונה הודיעה כי פתחה בבדיקה נרחבת במספר ענפים בחשד להפרת הוראות פרק היבוא המקביל, שיכולים להביא להטלת עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים הן על החברות המפרות והן על נושאי משרה בהן.
סנונית ראשונה של בדיקות אלו נראתה בדצמבר, עת הודיעה הממונה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בסך של כ-15 מיליון ש"ח (בכפוף לשימוע) על עופר חברה לרכב ואבניר חברה לרכב, יבואני קטנועי KYMCO בישראל, לאור החשד שנציג החברות צילם מספרי שלדה של קטנועים שיובאו ביבוא מקביל מפולין, העבירם ליצרן, וזה בתורו הורה לספק הפולני לעצור את אספקת הקטנועים ליבואן המקביל בישראל.
חברת פארמה בינלאומית תשלם עיצום בגין השתתפותה בניצול מעמד לרעה של משווקת שלה בישראל
בפברואר יצאה הממונה בשימוע לפני הטלת עיצום כספי בסך 64 מיליון ש"ח על משווקת התרופות ניאופרם, בגין ניצול מעמדה לרעה בתרופת האימנוביד לטיפול בחולי סרטן הדם, לאחר שהציבה תנאים מפלים ובלתי סבירים לאספקת תרופת המקור שבידיה למשווקות התרופה הגנרית המקבילה בישראל – ואשר לא יכלו לרשום את התרופה הגנרית בישראל ולשווקה ללא השוואתה לתרופת המקור של ניאופרם.
בעוד ההליך נגד ניאופרם בעיצומו, נחתם בין הממונה לבין יצרנית האימנוביד, חברת הפארמה Bristol-Mayers Squibb צו מוסכם לפיו האחרונה תשלם 10 מיליון ש"ח, מבלי להודות בהפרת חוק התחרות, לאחר שלרשות הגיעו אינדיקציות כי הייתה שותפה להצבת התנאים הלא-סבירים מצד ניאופרם לחברות הגנריקה, באופן שאף יכול לעלות כדי הסדר כובל.
הליך זה מעניין במיוחד, הן לאור הכריכה שעשתה הממונה בין הפרות ניצול המעמד לרעה והאיסור על הסדר כובל בגין אותו מעשה, והן לאור התקדימיות שבאכיפת איסורים אלו נגד חברת תרופות בינלאומית בגין מעשי המשווקת שלה בישראל.
הצו המוסכם כפוף לאישור ביהמ"ש.
מיזוגים
מיזוגים מעלים מורכבות מבחינת דיני התחרות לכל אורך הדרך – משלב המו"מ, עקב המורכבות הנלווית להעברת מידע רגיש במהלך בדיקת הנאותות, ועד לשלב הביצוע, במקרה של חובת דיווח על העסקה לרשות וחובת ההמתנה הנלווית לה, באופן שמצר את צעדיהם של הצדדים למיזוג עד לקבלת החלטת הממונה – הליך שיכול להיארך גם חודשים רבים.
בשנת 2024 הממונה שמה דגש רב על אכיפת הוראות פרק המיזוגים בחוק, ועל התנהגות החברות בישראל סביב עסקאות המיזוג שהן לוקחות בהן חלק.
לראשונה, עיצום כספי בגין העברת מידע במהלך בדיקת נאותות
החברות מזרע (בבעלות טיב טעם) וזילבר, המתחרות ביניהן בתחום מוצרי הבשר הלא-כשרים, הסכימו לשלם עיצום בגובה של כ-1.4 מיליון ש"ח לאחר שמידע רגיש של זילבר הועבר בין החברות במסגרת בדיקת הנאותות שקדמה לרכישה בשנת 2021. המידע שהועבר כלל בין היתר מידע מפורט על לקוחות ורכישותיהם, מחירונים, חובות ומלאים של זילבר, שנטען כי הגיע לידיהם של מספר עובדים במזרע.
ככלל, העברת מידע רגיש בין מתחרים עלולה להיחשב להסדר כובל. עם זאת, במקרים של העברת מידע לצורך בדיקת נאותות או במו"מ לקראת עסקה, רשות התחרות מכירה בהכרח לעשות זאת, וקבעה מגבלות והוראות שונות להעברת מידע בנסיבות אלו, כתלות באופי העסקה, זהות הצדדים לעסקה, זהות המעורבים במו"מ, והשלב בו הוא נמצא. לאור דינמיות זו, מומלץ להיעזר בליווי משפטי שיפקח על המידע המועבר ויבקר את האופן בו הוא מועבר בזמן אמת, כדי לצמצם את החשיפה.
פרשנות מרחיבה לשאלה מהו מיזוג בפרשת רפאל-אירונאוטיקס
בשנת 2019 רפאל, יצרנית מערכות הלחימה, והמשקיע אביחי סטולרו רכשו את חברת אירונאוטיקס בחלקים שווים, עם אופציה לרפאל לרכוש את חלקה של סטולרו. המיזוג אמנם אושר ע"י הממונה, אך היא לא התבקשה לבחון את האופציה. מספר שנים לאחר מכן, רפאל וסטולרו הסכימו כי לרפאל הזכות למנות מנכ"ל, ועם הזמן רפאל אף מימשה את האופציה והפכה למחזיקה הבלעדית באירונאוטיקס. בקשת מיזוג הוגשה יום אחד לפני העברת הזכויות.
ביולי 2024 קבעה הממונה כי גם הענקת הזכות למנות מנכ"ל וגם מימוש האופציה הם מיזוגים, שרפאל וסטולרו החלו בביצועם לפני שקיבלו את אישור הממונה. זאת, למרות טענות רפאל שקבלת הזכות למנות את המנכ"ל לא שינתה משמעותית את השליטה בחברה על-ידי רפאל או סטולרו.
באופן תקדימי, רשות התחרות הטילה על שטראוס את העיצום המקסימלי בחוק בגין מיזוג בפועל
רשות התחרות קבעה כי יצרנית המזון שטראוס ויצרנית הטופו ותחליפי הבשר משק ויילר ביצעו מיזוג מבלי שדיווחו על כך לממונה ומבלי שנתקבל אישורה ("מיזוג בפועל"), לאחר שנמצא כי החברות הסכימו, כבר במועד החתימה על הסכמי המיזוג ביניהן, כי החל ממועד זה משק ויילר תימנע מלעסוק בתחום תחליפי מוצרי החלב ללא אישור שטראוס, כפי שאכן עשתה. דבר ההפרה התגלה אגב בחינת מסמכי בקשת המיזוג, שנדחתה על-ידי הממונה, לאחר שקבעה כי ההסכמה בין החברות הייתה בעלת פוטנציאל לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק המשקאות הצמחיים הטריים, הנשלט ע"י חברת תנובה, ושמשק ויילר ושטראוס היו המתחרות היחידות שפעלו להיכנס אליו.
בגין הפרה זו הטילה הממונה על שטראוס את העיצום המקסימלי שבסמכותה להטיל, לראשונה מאז עודכנה תקרת העיצום הכספי בחוק מ-24 מיליון ל-111 מיליון.
לממונה על התחרות סמכות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות חוק התחרות וחוק המזון והפארם, בסכומים שמגיעים עד ל-115 מיליון ש"ח על חברה וכ-1 מיליון ש"ח על נושא משרה. זו הפעם הראשונה בה הטילה הממונה את העיצום המקסימלי על חברה מפרה, מאז עדכון סכום העיצום המקסימלי בשנת 2019 למעל 100 מיליון ש"ח.
דיני תחרות בעולם דיגיטלי
עם התפתחות הכלכלה הדיגיטלית מתפתחים גם דיני התחרות בארץ ובעולם, ומתאימים עצמם לכלכלה זו ולמאפייניה הייחודיים. יחד עמם, גם רשות התחרות והעוסקים בתחום נדרשים ליצירתיות ולחדשנות באופן יישום חוק התחרות, שנחקק במחשבה על כלכלות מסורתיות, גם על פלטפורמות דיגיטליות, אפליקציות וחברות מדיה חברתית בינלאומיות.
אופן הצגה ביישומון כהפרה של דיני תחרות – עיצום כספי על "קרוסלת" "רק ב-Wolt"
חברת המשלוחים Wolt שילמה 8.5 מיליון ש"ח בצו מוסכם והודתה כי הפרה את חוק התחרות, לאחר שבעמוד הבית של היישומון הפופולרי הופיע עמוד ייעודי ("קרוסלה"), ובו מסעדות שפעלו בבלעדיות עם החברה. כחלק מהצו המוסכם, וולט הודתה שמעשיה היו עלולים לפגוע בתחרות כיוון שפעלה תחת רסנים תחרותיים מוגבלים, ולמסעדות הייתה תלות בה לאור היקף פעילותה המשמעותי באזור ת"א.
התנגדות למיזוג בין הראל וישראכרט בגלל חששות הנובעים משימוש במידע
רשות התחרות דחתה בקשת מיזוג בין הראל, הפעילה בתחום ביטוחי הבריאות, וישראכרט, הפעילה בתחום כרטיסי החיוב, כשהטעם המרכזי לדחייה הוא חשש הממונה כי המידע הרב שישראכרט מחזיקה על כמעט חצי ממחזיקי כרטיסי החיוב בשוק ישמש את הראל לקביעת מחיר מותאם אישית ללקוחות, שיעניק לה יתרון תחרותי על-פני מתחרותיה ויאפשר לה לדחוק אותן מחוץ לתחום ביטוחי הבריאות.
בשנים האחרונות הולכת ועולה ההכרה בחשיבות של מידע בהקשר של דיני תחרות, ובערך שיש לו עבור החברות כתשומה משמעותית שיכולה לספק גם יתרון על-תחרותי עבור חלקן.
עיצום כספי על Meta Platforms Inc. בגין אי-דיווח על מיזוגים
במאי השנה אישר בית הדין לתחרות צו מוסכם אליו הגיעה הממונה עם פייסבוק ישראל ועם Meta Platforms Inc., לפיו החברות ישלמו סך של 25 מיליון ש"ח בגין הפרות של חובת הדיווח על מיזוגיהם עם מספר חברות סטארטאפ ישראליות, וזאת אף שלא עלה מהם חשש לפגיעה בתחרות. לתשלום זה נלוותה התחייבות של החברה העולמית להקפיד על דיווח רכישותיה בישראל בהתאם לחוק התחרות.
בשנים האחרונות, ובאופן שאינו ברור מאליו, רשות התחרות מפעילה את סמכותה גם נגד חברות היי-טק בינלאומיות שפועלות בישראל, דוגמת מטא במקרה זה ו-Booking.com שהתחייבה בשנת 2020 להסיר מגבלות שהציבה בפני מקומות אירוח שפרסמו בה, כמו בלעדיות, הבטחה למחיר הנמוך ביותר ועוד.
פלילי
התבטאויות פומביות כעבירה על חוק התחרות
הרשות ניהלה לאורך השנה האחרונה הליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום נגד מספר חברות מתחום המזון ומנכ"ליהן, ביניהן הספקיות שטראוס ו-ויליפוד וקמעונאית המזון ויקטורי, בטענה כי החברות ניסו לתאם ביניהן העלאות מחירים באמצעות התבטאויות בתקשורת, ברשתות החברתיות ובדו"חות הכספיים. בהליכים אלו הרשות הביעה דעתה כי היא רואה בהתייחסויות לאסטרטגיה התחרותית של החברות, גם כשאלו נעשות באופן פומבי, כאיתות למתחרים על נכונותן ומוכנותן להעלות מחירים.
בפברואר 2025 הגישה הממונה כתבי אישום נגד חלק מהנחקרים בהליכים אלו.
לצד זאת, בהליך אחר בו הרשות ביקשה להרשיע את מנכ"ל איגוד מסעדנים חזקים יחד בעבירת קביעת קו פעולה בגין התבטאויות פומביות על העלאת מחירים צפויה, בית המשפט ביטל את הרשעתו, בין היתר עקב נסיבות המעשים, וביניהן שהאמירות נאמרו באימפולסיביות בזמן ראיון רדיו וללא הכנה מוקדמת. ערעור הממונה לביהמ"ש העליון על ביטול ההרשעה, התקבל באופן חלקי – ביהמ"ש העליון אמנם הרשיע את מנכ"ל מסעדנים חזקים יחד בגין התבטאויותיו הפומביות, אך לא החמיר עם עונשו על אף בקשת הרשות, תוך שהוא קובע כי מעשיו לא נופלים ב"גרעין הקשה" של חוק התחרות ומפציר ברשות להפנות את משאביה לאכיפת מקרים המצויים בליבת חוק התחרות ומאופיינים בפגיעה "רוחבית קשה ועמוקה" בתחרות. החלטה זו יכולה להיות נקודת מפנה בהתייחסות להתבטאויות פומביות כהסדר כובל – ומעניין לראות אם תהיה לה השפעה על הליכי האכיפה המתנהלים בימים אלה ברשות.
כתבי אישום בגין שיבוש הליכי משפט בחקירות מכח חוק התחרות
בשנה האחרונה, לצד עבירות "עיקריות" על חוק התחרות, דוגמת קרטל או קביעת קו פעולה, החלה הרשות לצרף גם אישומים נוספים הנלווים לאישום העיקרי, דוגמת שיבוש הליכי משפט, הדחת עד, הדחת נחקר, ועוד – מנכ"ל חברת המעליות על-רד הואשם בגין הדחת עד לצד אישומו כי לקח חלק בקרטל המעליות, לאחר שביקש מהעד לשנות את עדותו.
מקרה זה מחדד את הצורך לנהוג בזהירות בראיות שבידיכם, בין אם אתם מושא החקירה ובין אם לאו, ולהימנע מעשיית כל פעולה שעלולה להיתפס כניסיון לפגוע בחקירה או בהליך השיפוטי מבלי להיוועץ עם עו"ד.
עונשי מאסר בגין עבירות על חוק התחרות
בשורת הסדרי טיעון הוטלו עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח של 6.5 ו-8.5 חודשים על מנכ"ל-בעלים של חברות הסעות שלקחו חלק בתיאומי מכרזים ב"קרטל ההסעות", לצד חילוט רכוש בשווי 3 מיליון ש"ח.
גם ב"קרטל המסעות לפולין" הוטלו 5-7 חודשי מאסר על מנהלי מחלקות שהיו אמונים על התחום בו תואמו המכרזים (מסעות לפולין) – תזכורת לכך שלא רק המנכ"ל והחברה חשופים לאכיפה, אלא גם עובדים ומנהלים מדרג בינוני וזוטר.
חוק המזון והפארם
הרחבת תחולת חוק המזון גם לענף הפארם
ביולי השנה נחקק תיקון לחוק קידום התחרות בענף המזון, שבעקבותיו שונה שמו לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, ועיקרו החלת הוראות מהותיות בו גם על ענף הפארם; כעת, הוראות ואיסורים הקבועים בסימן א' לפרק ב' בחוק חלים גם על ספקים גדולים ביחסיהם עם קמעונאי פארם גדולים, ביניהם האיסור על העברת תשלומים מספק לקמעונאי, האיסור על סדרנות, איסור על התערבות במחיר או בשטח מכירה, האיסור על קשירת מוצרים או התניית הנחות, ועוד.
בשונה מהחוק כפי שהוא חל על ענף המזון, בתחום הפארם הבהירה הרשות כי תחולתו מצומצמת רק ליחסים שבין ספקים גדולים וקמעונאי פארם גדולים.
פטור הסדרנות החדש נכנס לתוקף
חוק המזון והפארם אוסר על ספק גדול להתערב באופן סידור המצרכים בחנויות של קמעונאי גדול או על סידורם בפועל בחנויות אלו, וכן אוסר על קמעונאי גדול להיות צד להסדר עם ספק גדול בעניין זה. עד השנה, נהנו הקמעונאים והספקים מפטור המתיר לספק גדול לסדר את מצרכיו בחנותו של קמעונאי גדול, בכפוף לתנאים שונים בנוגע לאופן ביצוע הסדרנות.
ב-1.1.2025 (וביחס למוצרי חלב ודוגמתם – ביוני 2025) נכנס לתוקף עדכון של פטור זה, שצמצם את תחולתו באופן משמעותי: כעת, פטור זה מיוחד רק לקמעונאים גדולים שיותר מ-55% ממחזור המכירות שלהם מגיע מספקים שאינם גדולים, ושיעור זה צפוי לעלות בנקודת אחוז בכל שנה ב-5 השנים הקרובות עד ל-60%. כמו כן, גם בקרב קמעונאים שיעמדו בדרישת סף זו, מעורבות הספקים בסדרנות עדיין תהא כפופה למתווה שנקבע בפטור הקודם, ושכלל שימוש בפלנוגרמה מדוייקת שהכין הקמעונאי.
הליך אכיפה רוחבי נגד ספקיות מכח חוק המזון והפארם
במהלך השנה האחרונה רשות התחרות הטילה עיצומים כספיים בסך מצטבר של למעלה מ-50 מיליון ש"ח על "ספקים גדולים" לפי חוק המזון, ביניהם יוניליוור, ש. שסטוביץ', סוגת, אסם, שטראוס ואחרים, בגין הפרות שונות של הוראות החוק הנוגעות ליחסיהם עם הקמעונאים.
בין ההתנהגויות שהממונה החשיבה כהפרת חוק המזון והפארם: הפרת האיסור על התערבות ספק במחיר לצרכן על-דרך של העברת טבלאות מוצרים בהן צוינו מחירים או הודעה מצד ספק כי לא יתמוך במבצע מסויים; הפרה של האיסור על העברת תשלומים מספק גדול לקמעונאי על-דרך של בקשה לקבל תשלומים בקיזוז חשבוניות, תשלומים בעבור פתיחת סניפים שלא בהנחה ליחידת מצרך ומתן אמצעי תצוגה לקמעונאי ללא קבלת תמורתם בשווי שוק לפחות מהקמעונאי; הפרה של האיסור על סדרנות אצל קמעונאי מצד ספק, על-דרך של העברת טבלאות מוצרים תוך ציון הנחיות תצוגה, שליחת המחשה לאופן סידור המדף, קמעונאים המבקשים את עמדת הספקים ביחס לאופן הסידור; ועוד.
רשות התחרות מפרסמת ממצאים ראשוניים של מחקר על עליית מחירים בתחום המזון
בימים אלו הרשות עורכת מחקר מקיף סביב סוגיית עליית המחירים בתחום המזון בישראל. בדצמבר 2024 פורסמו ממצאי השלב הראשון של המחקר, שהתמקדו ביבואני מזון וטואלטיקה, לפיהם עליית המחירים בישראל במוצרים אלו הושפעה בעיקר מהעלייה בעלויות רכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל, וכי שיעור הרווח הגולמי של ספקים וקמעונאים בתחום זה ירד לאורך 5 השנים האחרונות בהן התמקד המחקר.
מחקרי הרשות משמשים לא אחת כבסיס להמלצות לשינויי חקיקה, או בקביעת סדרי העדיפויות לאכיפה מצד הרשות. ממצאי השלב הראשון מאירים באור אחר את חוק המזון והפארם, שיוצא מנקודת הנחה כי התנהגות הספקים והקמעונאים ויחסי הגומלין ביניהם היא המנוע המרכזי מאחורי יוקר המחייה בקמעונאות המזון והצריכה בישראל.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
מחלקת תחרות והגבלים עסקיים
