מצב הלחימה מעלה שאלות עקרוניות בתחום יחסי העבודה. לנוחותכם צירפנו את עיקרי הזכויות והחובות שמעסיקים ועובדים צריכים להכיר:
האם מעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה כפויה בעקבות המצב הביטחוני
- נקודת המוצא בדין היא שהמעסיק הוא מי שמסדיר את מועדי החופשות של העובדים, כשם שהוא מסדיר את ימי ושעות העבודה. למרות זאת, המעסיק אינו יכול להשתמש בזכות זו באופן בלתי מוגבל ועליו לנהוג כלפי העובד בתום לב.
- מעסיק שבוחר להוציא את עובדיו לחופשה כפויה בעקבות סגירתו של מקום העבודה בזמן הלחימה, יכול לעשות כן בתנאי שמדובר בחופשה בת פחות משבעה ימים (אחרת החוק מחייב מתן התראה בת שבועיים לעובד). בנוסף, לא ניתן לכפות על עובד חופשה במקרה שבו אין לו מכסה צבורה מספקת או שהוא מצוי ביתרה שלילית, זאת משום שחופשה בנסיבות אלו כמוה כחל"ת, ומעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו.
היעדרות עובדים על רקע מצב ביטחוני
- חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לשוב לעבודה הסדירה (כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום).
- אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, על פי תקדימי עבר, עובדים אלו עשויים להיות זכאים לתשלום שכר.
- ככל שעובד מבקש להיעדר מעבודתו על רקע המצב הביטחוני (באזור שבו לא חלות הגבלות פיקוד העורף), על פי הדין, אין המעסיק מחויב להסכים להיעדרותו של העובד, והדבר נתון לשיקול דעתו של המעסיק. החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות כאמור).
- אולם, על המעסיק לפעול בתום לב ובהגינות ונראה כי יש מקום להיעתר לבקשת העובד ולהחשיב לו את ימי ההיעדרות כימי חופשה. אם לעובד ימי חופשה צבורים, ייחשב הדבר לימי היעדרות ללא תשלום.
- למעסיק אסור לפטר עובדים שקיבלו פקודה לגיוס מילואים מיידי ("צו 8"). כמו כן, למעסיקים אסור לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.
פיצוי לעובדים הנעדרים ממקומות עבודה בשל 'מבצע עלות השחור'
- נושא הפיצוי נבחן ומוכרע בדיעבד. פיצוי עבור היעדרות בעתות לחימה ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים.
- על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט 2009.
היעדרות לצורך שהייה עם ילדים
אסור למעסיק לפטר עובד שלא הגיע לעבודה עקב סגירת מוסד החינוך של ילד שגילו נמוך מ-14 (ההגנה ניתנת לאחד ההורים בלבד), אלא אם כן היה במקום העבודה סידור נאות להשגחה על הילד.
- אם היעדרות העובד היא בשל חשש אישי של העובד, שלא נבע מהנחיות פיקוד העורף, היעדרותו עלולה להיחשב כעבירת משמעת, ובמקרים קיצוניים אף להוביל לפיטורים.
צמצום היקף משרות של עובדים
- מעסיק רשאי לצמצם את היקף המשרה של עובדיו בהסכמתם אם העסק באזור מאוים מבחינה ביטחונית. אם העובדים מסרבים, הם יוכלו להתפטר בדין מפוטר, לאחר מתן התרעה.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
להתראות בניוזלטר הבא!
